חבר בן זוג??מבולבלת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/06/2009 | 09:07 | מאת: מעיין 26

שלום לכולכם אודי ...פורום מקסים אין כמוך!!!!!!! אני פשט חייבת לשתף אין לי למי לספר אני בזוגיות 4 שנים עם בחור בן 39 ואני בת 26 אני אוהבת אותו כבנאדם מאוד אבל לא הייתה לי תשוקה מטורפת בהתחל לאט לאט למדתי להימשך,ואחר כך זה הרגיש טוב ויחד כבר תקופה ארוכה הוא דואג לי מאוד גם כלכלית וגם רוצה כול הזמן ל"דחוף" אותי קדימה מקצועית והוא מציע עזרה מבחינה כספית וכו אני באה מממשפחה עם קשיי יום ואיתו איכות החיים שלי קפצה בצורה משמעותית אני פתאום חושבת על זה שאם זה יילקח ממני אם ניפרד שמה אעשה וכו ואיך אסתדר ואני לא עובדת עכשיו ומסיימת רק עכשיו לימודים של רפואה משלימה ולא יודעת איך אתחיל אף על פי כך שהיית תמיד בחורה עצמאית מילדות עבדתי המון וקשה ודי נשברי מזה כי המשפחה לא עזרה כי לא יכלה זה היה ההפך איתו פתאום קצת רוגע אבל.................... בתור בן זוג אני כבר מתלבטת אחנו לא יוצאים לברים כי אותו זה לא מעניין בלחץ לסרט הכול נהייה שיגרתי לפעמים אני יוצאת עם חברות ורואה חיים ומרגישה זה לא המקום שלי ואז אני אומרת מי עוד יהיה אליי כזה טוב ויעניק לי את מה שהוא אני מבולבלת עצובה מתלבטת צריכה סדר בתחושות שלי ובמה אני מתיחלה איך מתקדמת להגיע להחלטה וכול השאר סליחה על האורך מודה מקרב לב על ההקשבה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מעיין, את מתארת התלבטות לא פשוטה בין המוכר והבטוח לבין המסעיר והנחשק. גם הבחירה בבן זוג מבוגר ממך ב- 13 שנים מלמד על הצורך שלך בבטחון ובדמות אב. ייתכן כי עם הזמן הצרכים משתנים. חשוב לבדוק מה את "צריכה" בקשר זוגי, ומה הקשר הנוכחי מעניק לך. אולי שווה לך לעשות זאת במסגרת בשן טיפולי קצר - על מנת לסדר את המחשבות והרגשות האמביוולנטים כך שיראו לך ברורים יותר. מרגיע. בוגר. אחראי ותומך... מול יציאות, התרגשויות, התחלות חדשות ועצמאות (ופחד מלהתחיל לבד...)... לא פשוט... אבל חשוב. לילה טוב, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית