חרם מצד אמא ואחותי

אני בת 21. כל חיי הייתי ילדה טובה וממושמעת, עושה כל אשר אמי אומרת לי ללא וויכוח, ובאופן כללי צייתנית ונוחה. יש לי חבר כבר חצי שנה. מההתחלה אמי התנגדה אליו, בגלל המוצא שלו והרקע המשפחתי הקשה ממנו הוא בא. במשך החודשיים הראשונים, היא אבא ואחותי החרימו אותי באופן טוטאלי. לא דיברו, לא תמכו, כלום. היו ריבים קשים בבית, בכי וצעקות. טענו שאני מפרקת את המשפחה עם העקשנות שלי, בוגדת במשפחה, שאם המשפחה מתנגדת ככ אני צריכה לוותר, ואני מצדי אמרתי שאני לא אפרד ממישהו רק כי אמא חושבת שהוא לא מתאים לי, אלא אפרד ממנו כשאני אבין שהוא לא מתאים לי. בסופו של דבר אבי וויתר, וחזר לדבר איתי, הרגיש שלא רוצה לאבד אותי אני מניחה. אך אמי, עד היום אינה מדברת ומתעלמת ממני לחלוטין. ובפעמים שהיא כן פונה אליי זה כדי לומר לי דברים פוגעים וכואבים. אומרת שקיצרתי לה את החיים, שאני הורסת לה את החיים, שאני אכזבה ושהיא גידלה מפלצת. אני מנסה להסביר שטוב לי איתו, שהוא לא אדם רע- הוא לומד ומסיים את התואר בקרוב. אך היא מסרבת לקבל זאת. המצב בבית קשה, ואני לא יודעת כבר מה לעשות.ניסיתי לדבר איתה, ניסיתי לדבר עם קרובים. כלום לא עוזר והיא בשלה. רע לי בבית. אנא תנו לי עצה.

שלום ד"ר. המצב בבית החמיר, והציבו בפניי אולטימטום- או הוא או אנחנו. הם הבהירו לי שאם איני נפרדת ממנו אין לי יותר משפחה. בבהלתי אמרתי לו שאנחנו נפרדים. הוא לא מסכים, והציע לי לעבור לגור איתו. אני לא רואה ביציאה מהבית כאופציה, אני סטודנטית ואין לי אמצעים, ואני יודעת שהם מנצלים את המצב הזה כדי לאיים עליי. אני אובדת עצות ויודעת שהמצב לא יחזור להיות כפי שהיה לעולם.