המשך
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לך, שאלתי אותך לפני זמן קצר לגבי החזרה שלי לטיפול אחרי סדרה של התכתבויות ביני לבין המטפלת עקב תקיעות בטיפול ובריחות שלי. המלצתי לי אז לחזור, כי זה הזמן לפריצת דרך. הלכתי, ופתאום חזרתי על אותו דפוס של שתיקה, של פחד, חרדה בתוך החדר, כעס, ורצון עז לברוח. לא יכולתי להתמודד אפילו אחרי שהיא ידעה הכל, ואחרי שאני הבנתי בדיוק למה היא עושה את מה שהיא עושה. איך ממשיכים הלאה? ממש קשה לי בלעדיה ואני לא רוצה להמשיך עם התקיעות הזאת. כי זה כבר שנתיים ולא הוביל לכלום? אני ממש צריכה אותה, אבל אני חייבת להשתנות בתוך המפגש ואני לא מצליחה. משהו שם חוסם אותי - (נראה לי שזה ההיחשפות הקשה שהיתה לגבי אירוע מה). אודה לך על תשובה מפורטת.
שלום אני, איני יכול להשיב תשובה מפורטת מאחר ועלייך לחזור עם הקושי לתוך חדר הטיפולים ולברר אותו. הבריחה החוצה, לכאן, לא תשרת את הטיפול ותגביר את השתיקה שלך שם. אני חוזר על עצתי להדפיס את התכתובות הללו ולהביאן לטיפול. זה יעזור לשבור את המחסום הראשוני, אך נכונה לכן עבודה לא קלה וממושכת. אל תוותרי. אודי