אובדת עצות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אז ככה אני אנסה להתחיל...רשאית אודי,איש יקר,תודה על ההקשבה.. אני עברתי לגור אצל חבר שלי אני והוא כבר 3 וחצי שנים יחד,עברנו לא מעט דברים הרבה קשיים פרידות זמניות והרבה תובנות מאז....אם כך עכשיו אנחנו באותו בית ואני לא מרגישה בבית,ממש לא הוא א ישן איתי יחד באותה המיטה יש לו מצבי רוח וגם לא שוכבים כמו פעם.. אם כי אני מרגישה שהייתי כבר בסרט הזה איתו ,ואין לי כוח לדבר על זה אין לי אנרגיות כי כבר דיברנו על עשרות פעמים אני מרגישה מתוסכלת ורע לי וגם לקום וללכת זה לא פיתרון אני לא יודעת מה לעשות פשוט אובדת עצות כאילו כול אחד חושב משהו אחר והלכנו קצת לאיבוד מה עושים בסיטואציה כזאת אין לי עם מי לדבר הפורום הזה, זה המפלט האחרון שיש לי.. בברכה ירין
שלום ירין, את כותבת מחד שאתם בקשר 3 וחצי שנים. זו בהחלט תקופה... מאידך - גם הרבה תהפוכות. מעבר למגורים משותפים אינו קל ויכול להיות אפילו משברי. את כותבת שהיית כבר בסרט הזה אתו - אם כך, מה הועיל לכם בפעם הקודמת? בכל מקרה, עליכם לשבת ולדבר. אולי צאו לסופ"ש (לא בבית) שם תוכלו בנחת, במקום נייטרלי ללא מצוקות היומיום, לבחון דברים בינכם לעומקם... בכל מקרה, את מוזמנת להמשיך ולשתף. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
