שבת שלום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
חברים, סערות והתרחשויות בעצים שמתחת. הרבה שאלות שעולות בקרבי. אשתף אתכם בחלקם. אני שומע כאן תסכול הולך וגובר ואי מרוצות גואה. אני מוצא את עצמי יושב עד שעת לילה מאוחרת - מתוסכל ועצוב (גם מפני - והרי אינכם יכולים לראות זאת - הפורום מתמלא בהודעות מיותרות, רעות וארסיות - שאיני מעלה), חש שאולי איני יכול לספק את שהפורום (כיישות) דורש. אולי איני מתאים לכאן. אני מתחיל להתמלא בספק. ברשותכם - אקח את סוף השבוע למחשבה. אתם מוזמנים להגיב לדברים, כמובן. אשמח לשמוע את מחשבותיכם הכנות. רצוי בשמותיכם הקבועים... כרגיל - הפורום יפתח לכתיבה שוב בתחילת השבוע. שלכם, אודי
אל תלך, אתה היחיד שהכיל אותי כאן במה שאני עוברת. אני הולכת אל הגיהונם, אבל חשוב לי שתדע שעזרת לי מאוד. הכלת אותי במקום שאף מטפל לא רצה להכיל, במקום שבו המטפלת שטיפלה בי קרוב לשנה, טרקה את הדלת בפרצופי, למרות שאני הייתי בעמדה של התחננות, של נזקקות עצומה, של דרך שאין ממנה כבר חזור. אודי אני לא יודעת אם אחזור, אדם אינו יכול למצוא את עצמו כ"כ חלש ולהישאר. גיליתי כמה אני חלשה, כמה אין לי עמוד שדרה, כמה אני תלויה בגזירות ובמוצא פיהם של אנשים אחרים. כמה אני לא בן אדם. כמה בקלות אני מושפלת. אבל אתה עזרת לי אודי, הכלת את כאבי, היית רך כלפי הטעויות הקשות שעשיתי. אני לא חושבת שאתה צריך ללכת מכאן.
אודי... אני רק מעתיקה לכאן הודעה שכתבתי בשרשור אחר. בעיניי היא ממצה את מה שעבורי צריך להיות אחרת. בעיניי, מאחר שאני לא רוצה לכתוב בשם אחרות, אלא רק בשם עצמי בשלב זה: "הי אודי. לדעתי יש מקום לקווים אדומים מודגשים, מאוד מודגשים אפילו. וזה המקום שבו משתתפי הפורום מתחילים לכנות אלה את אלה בכינויי גנאי בוטים, למשל. אני לא משווה את הפורום של היום לפורום של פעם (אבל לא מבטלת את הזכות לעשות זאת)... אני יודעת שמה שהיה - היה. זה משהו, אגב, שאני עושה גם ביומיום... מוציא את המטפלת שלי מאיזון לפעמים... ובאשר לציטוטים - אני יודעת שאם הייתי מתחילה עכשיו לעבור על כל ההודעות, יכולתי למלא מגילה של השמצות, כינויים ועלבונות מיותרים - וזו בדיוק הנקודה שלי: הם מיותרים לחלוטין פה! ולא משנה מי הנמען שלהם; אתה או מי ממשתתפי הפורום האחרים. בעיניי - עדיף אנשים מתוסכלים מאנשים פגועים. יש פגיעות, שקשה מאוד לתקן אח"כ... ויש אנשים - ושוב, זה לא מכוון אישית נגד אף אחד - שיכולים להרוויח מהתמודדות עם תסכולים."
צר לי מצד אחד על מה שאתה כותב, שכן הרי הפסיכולוג צריך להכיל הכל, להיות מסוגל לספוג, לא להעלם בשעת משבר. מצד שני, אני שמח לראות אותך באנושיותך, לראות שאתה מסוג הפסיכולוגים שלוקח את הדברים הביתה, מעבד אותם ואז מגיב.. צר לי על כל התגובות הארסיות שעולות פה, מקווה שתגובותיי למזל אינם נכללות בקטגוריה זו בעינך. אני חושב שאתה כן מתאים לפורום הזה, בגלל היותך מאפשר, מקבל, אמיתי בתגובות שלך ותומך.. זה מה שאנו צריכים כאן. אני בטוח שמכל סערת הרגשות הללו, כל אחד למד על עצמו ועל מגוון הרגשות והמחשבות שיש באחר. דבר שעוזר ויעזור להמשך החיים בעולם המורכב והמסובך הזה. אני חייב לשאול אותך אודי, מה גרם לך לחשוב שאתה לא מתאים לניהול הפורום? מה אתה חושב שלא הצלחת לעשות כאן?? הצלחת הרבה אודי ..אתה מצליח להגיע ללב האנשים.. תודה אודי..תודה שאתה פה..והלוואי ותמשיך אתנו.. רוי
רוי יקר, בהודעתי למעלה ("שבוע טוב, וכו'") הרחבתי מעט על הסיבה שבעטיה אני תוהה לגבי התאמתי לפורום. פורום אנונימי וחסר קביעות של הדמויות המשתתפות בו - הופך לשדה מלא בשברי זכוכיות דוקרות ופוצעות, במקום שיהווה חלונות (תרתי משמע...) לעולם הפנימי... מקווה שדברי מובנים... תודה על דבריך, אודי
אודי הרבה זמן לא כתבתי פה, כי קשה לי לדבר, תקופה מוזרה של קהות שקשה לבטא אותה במילים, כאילו אני עומדת בחלון ורואה מרחוק סופת ברקים שאי אפשר לשמוע אותה, אבל אני יודעת שהיא תתקרב מתישהו ( היא כבר התחילה, הטפטופים הראשונים הגיעו בימים האחרונים אחרי הרבה מאוד זמן ). גם פה ראיתי את הסערה הזו, והעדפתי להתרחק, הכל פה נעשה כל כך רגיש ואישי. אני חושבת שמשהו פה השתבש אם אתה חושב שהקשר פה כל כך סימטרי שאתה נועץ בנו אם לעזוב או לא. הקשר הוא לא סימטרי - אף אחד לא יכול לקבל את ההחלטות במקומך, וזה נכון לא רק לגבי העזיבה. עצוב לי שאתה לא מרגיש שמקומך כאן בטוח מספיק כדי שיוכל להיות פה מקום למחשבות ורגשות גם שיש בהם ביקורת. ואני לא מתייחסת להערות ארסיות שלא מועלות לפורום, כי לא ברור אם הן מה שגורם לך לשבת עצוב מול המקלדת או ההודעות שכן העלת שיש בהן פן ביקורתי..כי אם כן, אז לא ברור מה אפשר לומר ומה לא. אני מאוד מעריכה אותך ואת הזמן שאתה מקדיש לפורום, אבל אני חייבת להסכים עם לילך שיש משהו תוקפני בזמן האחרון בכתיבה שלך, חסר סבלנות. כי אם מישהי שואלת אותך אם זה משמח אותך לשבת בצד הזה של הכורסא, משמע להיות המטפל ולא המטופל, אני מבינה שזו אולי שאלה מבודחת ולא הכי רצינית, ואולי שאלה לא מובנת עד הסוף, או כזו שאתה לא רוצה לענות עליה - אבל זו שאלה, יש בסופה סימן שאלה. ובתור מנהל הפורום ולא סחבק של אותה שואלת, אולי היה נכון יותר לא לתקוף אותה - שאתה לא רואה מה קשור פה שמחה בכלל ואיפה השאלה - אפשר היה לפתח את השאלה ולקחת אותה לכל כך הרבה כיוונים שונים - וזו רק אחת התשובות שלך בזמן האחרון, שפשוט השאירה אותי עם המון חמלה עבור הכותבת - מה היא כולה שאלה? כבר באמת אי אפשר לדעת מה לגיטימי פה ומה לא. אבל הדוגמאות האלה אולי לא מבהירות את מה שאני רוצה לומר - זה שהחלטת להתנדב פה זה אחלה, אבל לקחת על עצמך את התפקיד, אף אחד לא הכריח אותך ואתה גם לא עושה לנו טובה. וחבל שאתה חוסם דיבור וכל הערה שמתייחסת להתנהלות הפורום נילקחת למקום של חוסר הערכה כלפיך, ולא למקום של בחינת הדברים וניסיון לראות מה אפשר לעשות עם זה - כי בסופו של היום ההחלטות על ניהול הפורום במילא בידיך. לגבי ההודעות הארסיות הרבות שצריך לסננן - אני לא יודעת מה קורה בפורומים אחרים, האם גם הם נאלצים להתמודד עם טרולים למינהם וסתם אנשים לא נעימים, אני לא יודעת מה אפשר לעשות לגבי זה, ואולי הסינון הוא גם חלק מניהול פורום - זה לא בידינו. את האמת, הייתי מעדיפה שההודעה לא הייתה עולה - כי קשה לי כרגע לראות את עצמי חלק ממשהו, והיא מיועדת בעיקר אלייך. אתה יודע מה לי עצוב? שבכניסתך לפורום, כמעט כל הודעה הייתה מלווה בפתיחה של ...יקרה, והיום לפעמים אין אפילו שלום ..... ואולי זה גם חלק מההיסחפות שלך הלאה מהפורום. אני מקווה שלא משנה מה תחליט, תהיה שלם עם ההחלטה. ( אגב, אני תמיד מופיעה בשמי..חוץ מפעם אחת די מזמן שבאמת כתבתי כנקודה..מוזר שחשבת עליי באותה הודעה ) אופיר
שלום אופיר, לא נועצתי בכם האם לעזוב או לא ואת ההחלטות אני - כמובן - אקבל בעצמי. כן חשוב היה לי לשמוע מחשבות בנושאים שאני מוצא עצמי "שובר את הראש" לגביהם. בהודעתי מספר עצים למעלה - התייחסתי לנושא השמות, הזהויות, היכולת לחוש שיש מולי אישיות - משהו שלתחושתי אבד מעט, ואני בהחלט מגיב אליו באופן אותו ציינת. גם עבורי - זה הדבר העצוב ביותר (ממש כמוך). זהו המקום בו אני מתלבט. אני משקיע בזה מחשבה ושוקד על פתרונות (עקרוניים וטכניים). אודי
לאודי שלום ימים קשים עוברים על הפורום,עליך ועל כותבים כמוני שנמצאים בחרדה רבה שפשוט תנטוש אותם... אני אישית לא מבינה מאיפה כל הכעס הזה בא שמובא לכאן מפונים מסויימים. אני משתמשת במדיום הזה,האינטרנט,כי קשה לי עם העולם בחוץ. קשה לי וחבל לי עם מה שקרה כאן בימים האחרונים. יש לי עוד הרבה מה להגיד אבל המילים לא יוצאות.
אור יקרה, איני נוטש. אני מתוסכל, מאוכזב, עצוב, גם כועס...מתלבט לגבי דברים מסויימים... אבל כאן. אודי
ואני רק הגעתי ואתה הולך... זה קצת מצחיק אני קוראת את ההודעה שלך ומרגישה עצובה "אולי איני מתאים לכאן. אני מתחיל להתמלא בספק." ואני מתחילה להתמלא בדמעות, כי הרגשת אי שייכות למקום מסויים היא לא תמיד קלה , אני בטוחה שכמו שיש הודעות מיותרות יש הודעות מקסימות יש הערכה יש את מי שנעזר ומתמלא סיפוק מהפורום ומהיותך מנהל אותו, אז בכל מקרה למרות הכרותי הקצרצרה אשמח עם תשאר וגם אם תלך שלפחות כולנו נחייך זהו
עלמה יקרה, עדיין לא הולך. תוהה - כן. טועה - אולי... תודה על השיתוף ברגשותייך... :-) אודי
אודי יקר שלום לך , הפורום גועש וסוער .. האוניה מטלטלת מצד לצד ?.. זה כאילו מרחיק חלק לא קטן מהאנשים שהורגלו אליו.(בעצם גם אותי לא מעט פעמים) . באתי לכאן היום , אחרי לא מעט מחשבות , להשמיע גם את הקול שלי מולך, אמנם אנחנו לא עם "היסטוריה" הכרותית והתכתבותית ענפה .. :-) כמו עם קודמי .. אבל.. תמיד שהזדקקתי לנוכחות מכילה ומילה טובה היית שם , בקול בטוח ומגן עטפת מכל ..כאב אינסופי ונתת עוד קצת "צידה לדרך" מול איש השיחות שלי .. אני מניחה שאתה יודע שאני יודעת ואחרים כאן .., עד כמה - הכניסה שלך לגמרי לא היתה קלה לכאן , ההפתעה הגמורה מהמנהלים היקרים הקודמים שעזבו במקביל , ההשהיה עד שנמצא "שומר" לפורום מחדש , הזעם וההרס של לא מעט אנשים כאן .. הביאו מולך קולות לא פשוטים. אני זוכרת בהתחלה כשהפורום היה פתוח ולא מוגן על ידך כניסיון להביא פתיחות מסוימת .., נשלחו למרחב כאן המונים של הודעות פוגעניות , מבקרות , שופטות , (גם אליי) .. שפחדתי להביא את עצמי לכאן , ובתוכי מאחורי מסך מחשב שמפריד התעצבנתי ככ, כעסתי , ובעיקר נעלבתי , איך זה שאפשר לזרוק דברים ככ קשים מבלי לקחת אחריות על מה הם עושים לצד השני ?.... הרגשתי ממש מבולבלת , חסרת אונים ואפילו די מפוחדת.. אבל, היכולת שלך לשים גבולות , לשים גדר ביטחון , היא בהחלט מוערכת על ידי , כי היא זו שגרמה לרגשות הכואבים ל"התעמעם" למרות..היא זו שגרמה לי להביא את עצמי לאט אבל באומצ שוב לכאן מחדש. אודי, המקום הזה מאוד חשוב לי , מאוד מאוד .. !!!!! הוא תפס חלק מאוד משמעותי מחיי , נכון שזה רק וירטואלי , אבל הוירטואלי הזה אפשר לתהליכים עצומים להתקיים בתוכי , ולאפשר לי להיות כאן עדין היום ולא לבחור גם במוות כפתרון(סליחה על הכנות). המקום כאן ליווה אותי במקביל לאיש השיחות שלי .. ונתן לי המון כח . ויש בו כח .. חשוב לי לרגע להדגיש שאני הזדהיתי כמעט תמיד בשמי , חוצ משהגעת כתבתי על שם "נו ניים" .. בגלל כל הודעות ההרס שהופנו אליי, אבל ..מעולם לא התחבאתי באלפי כינויים, וזה ממקום אישי שלי , אני בהחלט מכבדת כל אחד/ת ומה שהוא מרגיש לגבי זה אבל ,לגמרי הסכמתי עם הרצון שלך שכל אחד ינסה להביא את עצמו הכי אמיתי שאפשר (הבנתי עד כמה הסיבה שעומדת מאחרי הבקשה הזו - גם אם נחווית כפולשנית וחוצפנית היא למטרה טובה ), אני יכולה לומר על עצמי , שהיה לי נורא נורא חשוב בתהליך שלי עם עצמי וכחוויה מתקנת לעבר הנוראי שלי .. להביא את כולי ..בכמה שפחות "הסתרות" .. הרי העבר שלי - מאדיר עד כמה ..גדלתי כילדה שותקת, שלימדו אותה להסתיר , להתחבא .. ומאז הפעם הראשונה שאני פה בפורום וזה כמעט 2 וחצי .. למדתי שהדרך להחלמה שלי תגיע דרך היכולת שלי להביא את עצמי מבלי לחשוש .. שזו אני . אני חושבת שנדרש ממך המון אומץ ועוז לנהל פורום כזה , אתה אחד שמקפל בתוכו בתפקיד לא קל כזה המונים של ביקורת ושיפוטיות יותר מרגיל ובעצם מחליף כאן 3 אנשים מדהימים ..שאולי אפילו לא עמדו בו כבר ..לקראת הסוף לצערי :-(, אבל הם כאלה שקשה להתחרות בהם..ולכן זה מביא ביקורת עצומה אלייך. וזה מבחינתי הדבר שראוי להערכה ענקית.שאתה מחזיק כאן בתפקיד לא קל.. ובינתיים עובר אותו בגבורה . נכון שהסגנון שלך , והאופי המיוחד שלך הביאו פן צבעוני שאמנם לא לדעת כולם הוא מאפשר , אבל אני מרגישה מולו טוב.ולא קלי לי להרגיש טוב בכל מקום :-).. והשינוי הזה .. אני מניחה יכול להיות גם טוב יותר .אם ניתן לו זמן..וסבלנות . ליאתי , דרור מלי דוד היקרים ..לימדו אותי להלחם גם בעבור ((((קרבה מיטיבה ,אמון ,))))) ואני חושבת שבזכות היכולת שלי לנסות להגיע אליה קודם כל דרך המרחב הוירטואלי , הצלחתי ליישם אותה גם כמרחב עבודה אישי שלי מול איש השיחות ובכלל בחיי היומיום. זה , הזוי - אבל אמיתי . הפורום במתכונת הישנה בהחלט היה מעין פינה קטנה לכאב אינסופי , ואפילו קיבל צבע של פורום לא רגיל , ממש בית ..אמיתי , לי - כמו שלא היה מעולם . אני מניחה שייקח זמן להתרגל ולהרגיש "בבית" "להוריד נעלים בכניסה " ולהביא אותו שוב למקום הזה עבור כולם .. אבל לא רק בגללך אודי !!! .. וזה הגיוני ,אודי לא ?..תוכל לראות זאת ? החדש ולא מוכר מעורר תהיות , ספקות .. ולוקח זמן לבנות "קרקע פוריה" .. (גם בטיפול האמיתי ) .. אתה יודע , צרם לי נורא נורא לקרוא תגובה שלך שבא אתה חושב שלקחת על עצמך תפקיד שלא מקבל את הערכה הנכונה והוא די כפוי טובה , נורא נורא כאב לי לשמוע את זה , זה מה שהביא אותי לכתוב לך עכשיו , אני מבינה שקשה כאן , אבל ?... זה אומר זהו ?...? "לשבור את הכלים"?... אין מקום לנסות ?..שוב ? לשמוע ביקורת גם אם לא נחמדה מאחרים ?.. איפה "כוחות הברזל" שמייחדים אתכם כאנשי מקצוע ?... ו"ים הסבלנות" ?... להלחם , להתאמץ? להראות לנו כדוגמא שיש עוד קולות ..?..??? לא ידעת שתכנס למקום שיהיו בו גם קולות כאלה ? ... (אל תלך אודי ..)!!!! אל תלך. בבקשה?.... נשמע ילדותי :-( , וקצת כאילו מחזיק בך ברגל בכח אבל ..הקשר שאנשים מנסים מולך .. זה מה שגם מקדם מאוד את הטיפול האמיתי, זה לא תחליף אבל .. הוא אמצעי עזר משמעותי וחשוב ..להרבה כאן . אל תלך אודי !!!! אנשים לא מעטים מחפשים כאן את הקשר החיוני שמעולם לא היה להם , אז נכון שאיפשהו זה מביא אותנו למעשה ל"פגיעים" יותר וזה מפחיד אבל זו ליבה של העבודה הטיפולית.. אודי אל תלך !!! אני יודעת שלפחות מעצמי עצם החשיפה הזו מולך ובניית האמון זה התהליך של החלמתי , המסגרת הבטוחה כאן שמאפשרת להביא המונים שלך תהיות , ספקות , התחבטויות היא חומר גלם של אבן יקרה מפז .. שמחזירה אותנו להאמין , שיש גם אנשים טובים ואכפתים .שיכול לראות גם אחרת ? אני מניחה שאתה חווה הרבה ביקורת , אבל גם בטוחה שכאיש מקצוע תצליח לתעל אותה למקומות הנכונים ? שתצליח לתת את עצמך כמו שהבאת בצורה ככ מיוחדת ואכפתית . אל תלך אודי. וזה לא ממקום של חרדת נטישה . המקום הזה משמעותי עבורי , גם אתה , ועוד חברים שקרובים לליבי כאן. אולי תצליח להסתכל שהקולות שהביעו מולך התנגדות הם לא ממקום אישי , זה דווקא מאנשים שככ זקוקים לך .. ???? ולמקום ??? כדי שיחזיר עוד קצת שפיות בתוכם? כדי שיחזיר אותם למקום הנכון ? תוכל לראות את זה אודי ?.. הדמעה בעין מנצנת לי , לא יודעת למה .. כנראה הכתיבה הזו לוקחת ממני המון .. ואולי זה אפילו מרגיש לי קצת בכתיבה שוב "פרידה" .. וכל התחלה וסיום של קשר מקופלים אצלי בכאב מטורף.. אני מקווה שתקח גם קולות אחרים של אנשים מכאן ולא רק זעם , כעס, עלבון וביקורת. אם היינו מכירים לפני 3 שנים , לפני שהתחלתי בטיפולים הנפשים הקשים הייתי אומרת לך שיש בעולם רק שחור או לבן .. אבל השנים האלו עשו בי עבודה לאט לאט .. חילחלו בי שאני לא רק אדם של קצוות .. אני לא רק שונאת /אוהבת שמחה / עצובה .. וזה לא רק ללכת .. מבלי להגיד מה כואב ומבלי לנסות להתמודד . מקווה שתצליח להזכיר לי שזה באמת באמת נכון . שבוע טוב וקל יותר אודי .. . שולחת חיוך קטן .. ומקווה שאתה כבר לא רק עצוב ופגוע .. שאתה יכול לראות עוד קולות אופטימים .. ולחשוב שאני .. חה , כותבת דבר כזה .. זה מזה מחזק אותי .. אתה לא מבין אפילו עד כמה יש בי כאב שמציף אותי ולידו .. איזה קול של גם קצת תקווה כזו שדוחפת ומביאה אותי לכאן.. מחבקת,שרית.
שרית יקרה, מאוד התרגשתי לקרוא את הודעתך. מאוד... אני לא רק עצוב, מתוסכל ופגוע. ולא התייאשתי מלנסות עדיין. אני כאן... מחבק בחזרה, אודי
אודי, בקשת את דעתנו הכנה והאמיתית לגבי מה שמתחולל כאן, אז הנה.. לדעתי, (ולא רק) הבאת לכאן סגנון שהוא שונה ממה שהכרנו. יש את ה"אודי" החביב והנחמד עם תגובות המלוות בקריצות של חוש הומור ואימפתיה עד אין קץ. אתה מארגן מסיבות, עורך סקרים , משתף במחשבותיך,מבקש השתתפות מלאה ועוד ועוד.. וכשמשתתפות (בעיקר משתתפות), "מתרפקות" על אותו "אודי"חביב ונעים - עם דרישה למינונים גבוהים יותר של תשומת לב - או אז, אתה מגלה סימנים של חוסר סבלנות, ריחוק וניכור, הניכרים היטב בתגובותיך. לדעתי ,לפפעמים תגובות הכעס שלך מוצדקות, ולפעמים פחות.. זהו, עשיתי לך קצת ניתוח אופי - אני מקווה שזה בסדר.. מאחר ויש לי מספר כינויים, אני מתקשה לבחור באחד מהם.. אולי תנחש?? - מבטיחה לאשר או לשלול. בנתיים - עלומה.
עלומה, חבל שאיני יודע אל מי לפנות... (כתבתי על כך לא מעט היום). בכל מקרה - לא אתפתה לנחש (את מוזמנת להתגלות...). תעשי לי ניתוחי אופי "חופשי"...מן הסתם זה מוכיח שיש לי אופי (אחרת אי אפשר היה לנתח...). :-) אודי
בקשה מכווווולם, (אודי במיוחד אתה כקפטן) פרופורציות: הפורום נועד להעברת רשמים, חוויות מהטיפול. וכפי שנוכחנו לתמיכה וירטואלית בעלת מוגבלויות רבות. נא להתנהג בהתאם.
אמנם איני יודע מי המזכיר (ומדוע הבקשה לפרופורציות מיועדת בעיקר אלי כקפטן) - אך הדברים נכונים. אודי
אודי.. אכן לא פשוט לנהל פורום כזה. מורכב, מסובך אתה מנסה לעשות את המיטב ובכל זאת, יש מי שמתלונן ואף שולח הודעות רעות וארסיות מצד אחד אתה מבקש להגן מצד שני שוקל חלק מזה אולי זו פגיעה בחופש הביטוי. כך או כך, תמיד יש את מי שנפגע, שלא מרוצה שלא לוקח מכאן את המיטב. אל תתנצל! אל תהסס לתפוס סמכות ולעשות את הדברים בדרך שלך. תמיד יש מי שלא יהיה מרוצה. הרוב שולחים לך קולות תומכים, אוהדים. אני חושבת שאתה בסדר גמור!!!!
גם שנותנים קומפלימנטים לא מזדהים? "לא פשוט. אל תהסס. אל תתנצל". מי יודע מי את? מה את? למה את? בסדר גמור!!!