סיפור לסופשבוע

רק עוד טיפה איש אחד צעד בסופרמרקט מאחורי אמא וילדה בת שלוש שישבה בתוך עגלת הקניות. כשהן עברו ליד מדף העוגיות, הילדה ביקשה עוגיות, והאמא אמרה "לא". הילדה התחילה ליילל ולצעוק ולהקים מהומה, אבל האמא שמרה על שלוות רוחה, ורק אמרה בנחת: "אוקיי, מוניקה, נשארה רק חצי שורת מדפים של עוגיות, תכף נסיים כאן. אל תתרגזי, רק עוד טיפה." הן סיימו את שורת העוגיות והמשיכו הלאה, ותוך דקות הגיעו לשורת המדפים עמוסי הממתקים. הילדה החלה לצעוק ולדרוש ממתקים, והאמא סירבה לקנות לה. הילדה התחילה לרקוע ברגליים ולהשתולל בעגלה, אבל האמא לא איבדה את העשתונות ואמרה בנועם: "די, מוניקה, די, אל תתרגזי. לא נשאר לנו עוד הרבה. עוד שתי שורות ואנחנו מסיימות את הקניה. תהיי סבלנית, רק עוד טיפה." כשהגיעו לקופה כדי לשלם על המצרכים, נתקל מבטה של הילדה במסטיקים הצבעוניים והיא דרשה בתוקף מסטיק. כשאמה השיבה בשלילה, עשתה שם הילדה סצינה קולנית של בכי וצעקות, והאמא שוב דיברה בקול רגוע ושקט: "מוניקה, לא להתרגז. אנחנו כבר מסיימות כאן. חמש דקות ואנחנו בחוץ, ואז ניסע הביתה ותוכלי לחטוף את התנומה שאת כל כך זקוקה לה..." האמא גמרה לשלם ויצאה מהסופרמרקט בדרך אל מכוניתה. האיש שהלך אחריהן והיה עד לכל המתרחש, יצא בעקבותיה, הדביק אותה במחצית הדרך לאוטו, ואמר לה: "סלחי לי, גברתי. לא יכולתי שלא לשים לב כיצד שמרת על קור רוחך. אני חייב להחמיא לך על הדרך בה התנהגת עם מוניקה הקטנה." נתנה בו האמא מבט מחוייך ואמרה: "מוניקה זו אני. שמה של בתי הקטנה הוא תמי..."

צחקתי .. בחיי.. :-)