לחברי הפורום ולאודי-בנושא דעות שונות

הי לכולם, אני די חדשה כאן אז לא מכירה את הנפשות הפועלות. כתבתי כאן למזל כי דבריה נגעו לליבי וקיוויתי שמשהו בדברי יכול להאיר עבורה משהו. אני בהחלט מבינה את רגישותה ואכן היו כאן\בחלק מהתכתובת ניסוחים פוגעים או שעשויים לפגוע. אבל, קראתי את ההודעה של כולם ואחר כך את תגובתה של מזל וחשבתי כמה מוזר שדווקא!!! להודעות שהיא תופסת כפוגעניות היא עונה (אלא אם כן פספסתי משהו) ולכל הודעות התמיכה והעצות אין תגובה, לפחות לא אישית. ואז קראתי משהו שכתב רוי- על כך שייתכן ודווקא בדברים הפחות "מבינים ללב" יש עוצמה ותוכן משמעותי עבורה. יכול להיות? אני שואלת את אודי ואת כולכם האם ייתכן שדווקא בשונות הזווית ובנימה הפחות רכה ויותר ישירה יש תרומה? מה דעתכם? אין כמובן בכך שום קריאה לבוטות או זלזול

שמזל דוקא נתפסת להודעות השליליות ומגיבה עליהן ולא לחיוביות- לפעמים אנחנו נוטים להיות מושפעים דווקא מהרע שבמיעוט ומתעלמים מהטוב שיש בשפע סביבנו. ואז מצטיירת תמונה לגמרי לא נכונה שהכל אפל ושחור וזה לא ככה בכלל. יש אנשים שונים עם דעות שונות. אחד בא לשמח והאחר לפעמים לבאס. דוקא המבאס לצערי נחרט בלב עמוק יותר. אין לי מושג למה. אני אתן לך דוגמה- בחג התארחו אצלי הרבה בני משפחה. קיבלתי מלא מחמאות על האוכל, על הבית על איזה מעולה אני נראית. הרגשתי בעננים. ואז למחרת באה קרובת משפחה רחוקה שלא ראתה אותי מלא זמן והעירה לי לפני כולם: " איך שמנת!" לא יודעת מאיפה זהה בא לי כולה שמנתי בקילו בגלל החגים. ואז נהייה לי חושך. זהו! אני שמנה אני דוחה הכל מגעיל אני לא אהובה. איזה חג מבאס. כל המחמאות של אתמול נמוגו לגמרי לעומת ההערה המבאסת. הלכתי "ובכיתי" לדודה שלי המבוגרת על העניין. האם אני שמנה ומכוערת? ואז היא אמרה: כן, גם לי ההיא באה בצד והתלחשה בצורה מרושעת איך שלדעתה שמנת. התכווצי לנוכח הדברים. הרגשתי אגרוף בבטן! היא המשיכככככה: אז מה???? קילו יותר או פחות... ילדה, אל תקחי ללב מה שכל אחד אומר- " אחד בא לשמח, אחר בא להעציב" ובכל זאת, כמה שלא אמרו לי שאנינראית טוב באותו חג דווקא אותה הערה מרגיזה נכנסה לי יותר לקרביים. וכל השאר התגמד לעומת זה...

זה נכון מאד שלפעמים משהו רע אחד צובע הכל בשחור, במיוחד למי שבינינו שגם מרגיש שמגיע לו רע או שזה הדבר היחיד שהסביבה נותנת לו. השאלה שלי הייתה גם האם יכול להיות שאפשר לקחת גם מהביקורת והשאלות הבוטות משהו חיובי - "ניעור" או מראה שדווקא החיבוקים לא בהכרח נותנים? מה דעתכם?

שאת יכולה להתהלך במסיבה כמו טווס.. וכולם מחמיאים לך כמה את יפה, מהממת, נסיכתית... כמה נעים וכייף להביט בך.. ואת תצאי מהמסיבה ובכניסה שוב יגידו כמה שאת יפה ומשגעת.. והעונג היה להם שבאת למסיבה... ואת יוצאת משם מאושרת, מלאת גאווה וביטחון.. ואז ממש בקצה, ליד הרכב שלך בחנייה, יעבור איזה מכר ותיק, שאת לא כ"כ מחבבת ויגיד לך " היי מותק.. שמנת קצת, לא?" ואין מה לעשות! לא חשוב כמה אמרו לך לפני שעה שאת מהממת, יפייפה.... את בכל זאת תלכי הביתה דווקא עם ההוא היחידי שטען ששמנת מעט. תהרהרי בו לפני השיינה - תתבאסי קמעה. נו.. מה לעשות? ככה זה. (לצערי) להתראות לכולם וגם לך אודי וההמשך לילה טוב.

שלום לך, אם תעייני בהודעות למטה תראי כי כתבתי למזל הרבה הודעות תמיכה. על חלק ענתה ועל חלק לא. אולם אני, כותבת לה בשביל לתמוך בה. ולא לספק מניעים אגוצנטריים של כתוב לי ואכתוב לך. מזל נמצאת עכשיו במצב קשה. היא חוותה אובדן קשה. אדם שבאמת רוצה לעזור לא אמור לצפות לקבל תגובות נרגשות המודות לו על ישועתו. אני מאד מבינה את מזל בכך שהיא לא מצליחה במצבה האיום לענות להכל. וממש לא מצפה לזה על אף שאני שמחה כשזה קיים. פשוט כואב לי שכל-כך לא טוב לה וזה הכל.

לא נמאס לכם ללעוס את החומר של מזל עד בלי די??? כמה אפשר עוד לתת במה לנושא שממש כבר מעניין פ אף אחד. או קיי, הבנו והפנמנו... יש המצדדים במזל והכואבים את כאבה, ומבינים לליבה הדואב.. ויש את האטומים, שמגיבים בחוסר רגישות, אז אולי אחרי תגרת הידיים הזו, תניחו לעניין, ואם אפשר- אז גם לחזור לענינים היותר רציניים שהעסיקו את הפורום.

אם לא שמת לב- זה נושא חשוב מאוד ועל כן אודי העלה כאן שאלות חשובות- הודות למה שמזל העזה לעלות כאן ומשום מה נעלמה. מקווה שהיא בסדר.