זה שמשרת.. אוףףף אודי..

חזרתי אליה... לא יכולה לדבר. יש כאב, נכון. הוא קיים ללא כל קשר אליה. אבל מה? אני משתמשת בה על ידי הכאב שלי. ובנתיים.. לא מוכנה לדבר. לא יכולה. מפחדת להשתמש בה. אוקי, הבנו. כל שאני מכירה זה ה'רע' השליליות. שם יש חיים.. אבל מה עכשיו..? איך לא משתמשים בה כדי לכאוב עוד יותר..? ומה עושים אם הכאב שקיים שם ללא כל קשר אליה? איך הוא יתבטא בצורה בריאה..? איך הוא בכלל יכול להתבטות אם אני מפחדת ממנו ממה שהוא יכול לעשות לי ובי אני לא מבינה את עצמי. אני כועסת על עצמי. אני מתוסכלת. אני מפחדת עסוקה באכילה רגשית.. המוח שלי אומר לי שאני רוצה לאכול את זה וזה וזה והגוף שלי מתחנן ואומר לי שהוא לא רוצה את זה וזה וזה ואני פוגעת בו ובי כולי התחבטויות. הדבר היחיד שהינו וודאי הינו האמביוולנטיות.. איך מסירים את המסיכות האלו, המונעות ממני להתקדם אל עבד הצמיחה..?? איך למען השם.. איך?????? :( ~נילי~