תקועה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

11/05/2009 | 23:23 | מאת: אור

ביום חמישי ביטלתי את הטיפול שהיה אמור להתקיים אתמול.אמרתי לעצמי שאין טעם לשמוע שוב ושוב כמה חשוב ובלתי נמנע זה בשבילי למצוא לעצמי בן זוג. כמה שהטיעונים שלו אומנם צודקים-אישה עם ילד שאוטוטו הולך לצבא,לגמרי לבד ללא משפחה או חברים תומכים,בלי ביטחון כלכלי של ממש שבנוסף סובלת ממאניה דפרסיה עם כל המשתמע מכך-לא בריא לה להשאר לבד. אם אני שמה לרגע את הרגשות הפמיניסטים שלי לצד הרי אני באמת בודדה נורא... אבל אני לא מסוגלת.נקודה.ולא משנה כמה פעמים הוא יחזור על עצמו.לא מסוגלת. מאז שביטלתי נכנסתי לדיכאון וחרדה...גם בחיים האישיים שלי אני לא מצליחה וגם בחיים בכלל הסתבכו להם דברים ואני כרגע בבית ללא עבודה. אני תקועה ואין לי למי לפנות.

שלום אור יקרה, תחושת הבדידות שאת מתארת היא אכן נוראה. ועם התסבוכת הנוכחית - מתעצמת שבעתיים התחושה הזו... מעבר להזמנה להשתמש במדיום שכאן כדי להקל מעט את הבדידות, את יכולה להתקשר ולבקש פגישה במקום זו שביטלת. אנו בתחילת השבוע... לא טוב היות האדם לבדו... איתך, אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית