טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם כשמטופל עוזב טיפול אז נהוג שהמטפל מתקשר או מביע עניין במטופל שלו? הוא שפשוט מוחק אותו מהיומן ומליבו? מדובר בטיפול של שנתיים....
הי אורית נשמע שמאחורי השאלה "התאורטית" מסתתר הרבה כאב. אני מניחה שאת מתכוונת למצב שבו המטופל אמביוולנטי לגבי הסיום, והמטפל מקבל את הודעת הסיום בלי לנסות "לחזר" ולהראות איכפתיות ודאגה. יש מטפלים שיגידו לך שזה ממקום של כבוד לבקשת המטופל.אני יודעת שיש מטפלים שנוהגים כך ויש כאלו שכן עושים מאמצים להראות למטופל שהם היו רוצים שישאר. בכל מקרה, בלי להכיר אותך ואת המטפל, אני בטוחה שאי אפשר למחוק אותך אחרי שנתיים, לפחות לא מהלב, אפילו אם השקט הזה כואב... ג.
גם אני רוצה לשאול את אודי: עזבתי טיפול לפני שלושה חודשים ושלחתי מייל למטפל שלי לשאול למה הוא לא שואל בשלומי ולמה הוא מתעלם ממני. הוא ענה לי במייל שהוא לא יוכל להיות איתי בשום קשר רק אם אהיה בטיפול ושלא יענה לי למייל או לסמס. נורא נפגעתי ולא חזרתי אליו. למה מטפלים פוגעים כך?
שלום אורית, נשמע שמאוד רצית לחוש אכפתיות ודאגה, חיזור ועניין - ונפגעת כשזה לא הגיע... אני מאוד יכול להבין ולהזדהות עם תחושתך. ולשאלתך - קורדם כל, זה לא "או" כמו בשאלתך (או מתעניינים או מוחקים מהיומן והלב). כמו שלך קשה הפרידה אני משער שגם המטפל מתייסר וחושב עם עצמו (ובטיפול שלו ובהדרכה שלו - אם יש לו כאלו) - עלייך. בפועל, התגובה עצמה מורכבת למדי ומאוד תלויה במטפל. יש מי שייחזר (והטופל יכול לחוות זאת כהצקה ופלישה לחייו) ויש מי שישאיר למטופל לחלוטין את ההחלטה ויאמר שהכל צריך להיות מלובן במסגרת הטיפול ולא מחוצה לה (כמו בדוגמא שתיארה ייי). יש מי שכותבים מכתבים, מנסים להאבק, לא מוותרים - ויש מי שמשאירים למטופל לעבור את התהליך בעצמו. לכל אחד הסבריו, ובשורה התחתונה השאלה היא האם זה מתאים לאדם ספציפי - האם מתאים לך להרגיש שמתעניינים בך ולא מוותרים עלייך. נשמע לי שכן. וחשוב שזה יאמר... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
