Negra Dear..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/05/2009 | 16:29 | מאת: ~נילי~

שרה'לה יקרה.... את כל כך חסרה פה. אומנם גם אני פחות כותבת.. כי יש בי שקט.. אחר.. לא ברור. תרשי לי לשאול לשלומך...? באותו הערב, יום חתונתך, לא שכחתי :) רקדתי אכן.. זה היה בסביבות השעה 10 בלילה, הייתי בנסיעה הביתה.. בוהה בחלון.. זמן מחשבות.. כאשר פתאום ראיתי בדמיוני את הריקוד שלנו מתממש.. אחזנו ידיים ורקדנו במעגלים מהירים.. המראה סביב היטשטש ממהירות הסיבובים וכל שנשאר היה אנחנו, הריקוד והשמחה.. געגועי.. ~נילי~

10/05/2009 | 20:38 | מאת: ש'

היי נגרה , ונילי.. נגרה יקרה מה שלומך?.. איך עברה החתונה ?... איך את מרגישה ?..מקווה שאת חשה בטוב. מתגעגעת גם...תשמרי על עצמך. לך נילי .. הייתי פה לרגע , מאוחר יותר אכתוב שם... או מחר , היה לי יום קשה , חשבתי האופטימיות תדבק קצת יותר. חזרתי מטיפול , רק בכיתי שם.. אוףףף איזה טיפול ... אוהבת נ.ב.. אודי .. אתה חסר פה.

10/05/2009 | 21:11 | מאת: negra

נילי יקרה, מתגעגעת גם, מתגעגעת גם לעצמי. יש בי שקט אך זה יותר שקט עצוב ולא זה שמגיע משלווה. אבל מנסה לשמר את מה שיש. מנסה. יש בתוכי המון מילים אך הן לא מוצאות עצמן החוצה. עזבתי לפני חודשיים את הטיפול, הרגשתי שאני צוללת בלי חמצן והתחלתי להחנק. צריכה את האוויר שבחוץ, לבחון את הכול ממקום קצת לבד, לחזק את העצמות הרכות ובעיקר לחשוב ולכאוב פחות. מחבקת אותך חזק. negra

12/05/2009 | 19:57 | מאת: ¬נילי¬

Sara Dear.. הייטבת לתאר את שמתרחש בתוכי מתוך החוויות שלך.. אני אפילו את זה לא מצליחה לאמר. ביום ראשון שלחתי לה הודעת ביטול לפגישה ביום שני. היא שאלה מה הסיבה ואני עניתי לה שזה לא משנה כי באמת זה לא משנה. עכשיו אני מנותקת אבל יש issues גדולים שאינם פתורים.. הם צמאים ליחס שלי אך אני מסרבת בתוקף לספק להם את צרכם. אולי אני מבוהלת כמו שהיא אומרת. אני בכל אופן, לא מבינה כלום. אז מה זה משנה..? למה לא לסגור את הבסתה.. חושבת על זה כבר יותר מידי הרבה זמן.. כל כך מבינה מדוע את עזבת. רוצה באמת לזכות בשקט הזה.. אבל עמוק בתוכי יודעת שזאת בריחה, בדיוק כפי שאמא שלי עשתה כל השנים האלו.. גם בגלל זה יש לי יותר מידי הרבה צלקות. זה שקט מדומה אבל חסר ברירה. ואף אחד לא יכול להאשים אף אחד בזה.. ((((((((מי אמר בכלל שצריך להיות אשמים נילי..? מי????))))))))) רוצה לבטל את הפגישה הבאה גם כן. יום חמישי השבוע.. ואם זה יקרה, פה יסגר הדוכן. ואני לא יודעת מה יהיה המחיר אותו אצטרך לשלם.. מה שבטוח - הוא יהיה יקר אבל אני הכי טובה בלהרוס לעצמי.. אז מה זה בעצם משנה.. הכל שחזורים.. כבר נמאס. או שהאני שבי יתן לי לטפל בו או שלא אבל גם שלא ידרוש ממני טיפול. שיחליט כבר האני שלי.. מה הוא רוצה ממני??????????????? כואב לי..? ~נילי~

אז הנה אני, שלא אחסר... (לי נשמע השיח דווקא בסדר עד כה, ללא התערבותי...) :-) אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית