ר.

מזל יקרה, רק רציתי לומר לך שאני קוראת את דבריך ודמעות בעיניי. אני חשה כל-כך את הכאב שלך של הנטישה הפתאומית, וזאת לאחר שבטאת את הקשר עמה, שהיה מלא בהמון אהבה כלפיה, בדרכים שאת באת אליה בשביל לתקן אותם, וששיחזרת אותם מחוויות קשות בעברך. לא היתה לך כוונה לפגוע בה ולהזיק לה, רק לא ידעת איך לווסת את הקשר איתה, ובשביל זה באת אליה. כעת את מתארת שאת יושבת בביתך, מתקשה מאד להמשיך בחייך היומיומיים, וחווה יסורים קשים מנשוא. מזל, ליבי איתך, כלכך מכירה את התחושות הנוראיות הללו, את הפגיעה הקשה שלא ניתן לתארה במילים. מי שלא חווה זאת לא יבין לעולם. מקווה בשבילך מאד מאד שהטיפול ימשך כפי שאת רוצה, ורק תצמחי עוד יותר מהמשבר הזה.

אני בוכה לקרוא את הודעתך. אני מודה לך על האמפתיה והההבנה העמוקה את מצבי הקשה ואת אבלי הנורא. אני מתאבלת בדיוק כמו על מת. איני ישנה, איני אוכלת ואיני שותה דבר. איני יוצאת מביתי, איני מדברת עם אף אחד, איני מתקשרת להורי (הם לא יודעים אף פעם מה עובר עלי). את צודקת בהתנהגויות קיצוניות באתי לטפל, והנה התנהגתי באופן קיצוני בטיפול. אישור עצמי לכך שאני נבלה סרוחה -מה שידעתי בערך מגיל 3 כשיש לך כבר תודעה של עצמי. אין לי כוחות לשאת את הדבר הזה. אני רק מעשנת סיגריות. התפטרתי מהעבודה. רק כדי לכתוב בפורומים ולקבל תמיכה. ותו לא... את יקרה לליבי - תודה. ותו לא.

אני גם קוראת אותך ובוכה. אולי לא נכון הוא לערב את צערי בצערך, אבל גם מסתובבת בימים האחרונים בלב הבוכה את כאבי וכאבך ואת כל הכאב האיום הקולקטיבי שחשים מטופלים של מטפלים חסרי אחריות, פוגעניים, מזיקים, המטיפים הרבה ועושים מעט בכל הקשור ללתת רק עוד צ'אנס אחד קטן. המטפלת שלי נטשה אותי לפני כמעט שנתיים ועד היום יש לי צלקות עמוקות. עד היום אני מרגישה כמה היא חסרה לי כל-כך. אני מבינה כל-כך את הכאב האיום שאת חשה, מצדיקה את התגובות שלך למצב במליון אחוזים, זהו אובדן איום וקשה מנשוא. אצלי, שחוויתי התעללות וטראומות רבות, זה היה אחד הדברים הקשים ביותר בחיי. מזל יקרה שלי, לדעתי תהליך ההתאבלות חשוב הוא מאד, אבל רק שמרי על עצמך, אני מאד דואגת לך. ואחרי כל מה שעברת בחייך מגיע לך הטוב ביותר. ושוב, שמרי על עצמך. אוהבת אותך מאד, ר.

מבינה לליבך, מזדהה עם כאבך,זה אכן אובדן עצום. רק מלקרוא אותך, מלזכור שהייתי באותו המקום (גם אם בנסיבות שונות),ליבי מפרפר. המחשבה על מה אם היא נוטשת (חס וחלילה טפו טפו טפו). אבאל'ה! האדמה תפתח את פיה ותקבור אותי בתוכה בשניה. הי, אבל אופטימיות קצת לא תזיק. בשם שלך לפחות נשארה קצת...