בגידה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בגדתי בבעלי במשך כ שנתיים אם עם אדם שמאוד יקר לליבי גם נשוי הקשר ביניינו היה מאוד אינטנסיבי בהתחלה ואז פתאום אישתו החלה לחשוד והוא התחיל להתרחק ממני. חשוב לי לציין שאין לי ילדים עדיין ושאני נשואה לאהוב שלי מהתיכון שכן הרבה מחזרים ואהבה לא הייתה לי... למרות שאני נראת נהדר ומתחילים איתי הרבה. זאת הפעם הראשונה שבגדתי ובאיזה שהו מקום הייתי שלמה עם הבגידה כיוון שהאדם שאיתו הייתי בקשר היה חשוב לי והוא היחידי שהייתי מסוגלת לעשות עימו מעשה כזה. אותו אדם גרם לי להתאהב בו ולאחרונה הקשר ביינינו דעך למרות שאנחנו נפגשים מדי פעם ולא למטרות של סקס אלא רק למטרה של לראות אחד את השני ולשמור אולי על אש קטנה... המצב הנוכחי מפריע לי כיוון שאני מרגישה שאותו אדם השתלט לי על המוח ופתחתח אובססיה לקשר שאין בו כלום ואני לא יודעת איך להתנתק. אני רוצה להכנס להריון בזמן הקרוב אבל משהו עוצר בעדי. אני מאוד אוהבת את בעלי אין לבגידה שום קשר למה שאני מרגישה כלפי בעלי אבל מצד שני משהו מחזיק אותי עדיין בתוך הקשר עם אותו אדם שאני מפחדת לאבד למרות שאני מרגישה שכבר לא כלכך אכפת לו.. מה לעשות איך אני יכולה להתגבר על הפחד של לאבד את אותו אדם קשה לי לחשוב על החיים שלי בלעדיו אני מנסה להתרחק ממנו אבל לא מצליחה מה לעשות???
שלום הילה, מכירה את שירו של שלום חנוך "צרות טובות"? http://www.youtube.com/watch?v=WDEbNClTJy4 קשה לך לוותר על מי מהם. רציונלית את יודעת היכן את מעוניינת להשקיע את האנרגיה, אולם הקושי להניח לקשר הנוסף עמוק. אם המחיר לא היה כה רב מבחינתך - היית יכולה "להעשיר" את חיי הנישואין בקשר צדדי, אולם לא זו החוויה שעולה ממכתבך. במה את נאחזת בקשר זה? מה הוא תורם לך? מה הוא גובה ממך? נראה לי שהתשובות ברורות לך. את צריכה להסכין עם אובדנו של הקשר הנוסף, הפנטזיה וההבטחה שיש בו (או היה בו) והיכולת שלך להתפנות ולהשקיע בהריון הצפוי, בהורות ובזוגיות. מדובר ביכולת להרפות ולוותר, והיכולת להתאבל על הקשר הנוסף. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
