חרדות לפני חתונה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני עומדת להתחתן כאשר זה דבר שמאד רציתי. כעיקרון טוב לי עם החבר שלי אבל אני לא "מאוהבת" או "דלוקה". אני נוטה לייחס את זה לעובדה שאני אדם עצמאי ובת 35 ואני לא ילדה קטנה. אנחנו נהנים יחד, יש דיבור טוב, חושבים אותו דבר וכו'. לכן החלטנו להתחתן. יום אחרי ההחלטה פתאום אני חושבת שאולי לא נהגתי נכון... מה יהיה, איך יהיה. ההורים שלי מתייחסים אלי כ"כלה" ולי קשה עם המילה הזו כי תמיד כולן היו כלות אבל אני לא. מעבר לזה אני אדם שמאד סולד ממגע צמוד (עצמאית וכו') והוא כל הזמן שולח ידיים. ברור שיש יתרונות כמו זה שאני כבר לא לבד, אני אנהל בית משלי, זוגיות וילדים וכו'. מה עושים עם כל הרגשות הללו?
שלום יעל, מה עושים עם הרגשות המורכבים הללו... זו חרדה הנובעת מהאמביוולנטיות שאת מתארת סבי בהחתונה. מרגישים, לא נבהלים, נותנים לאמביוולנטיות את מקומה... החלטות כאלו, כמו חתונה, מעוררות פעמים רבות תחושות מנוגדות. את מתארת היטב את כל הרבדים של ההחלטה ותחושתייך לגביה. אין כאן פתרונות קסם ואין מה "לעשות"...זו סיטואציה כזו, שאני מקווה שעוצמתה תפחת יותר ויותר... העובדה שאת יכולה להרגיש את כל התחושות הללו, כך, בגלוי - היא נכס אמיתי (גם אם כרגע החרדה אינה נעימה...). לילה טוב ושקט, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
