אין

נראה שמזמן לא כתבתי כאן, ואולי זה רק מרגיש לי ככה.. הייתי רגילה לכתוב באופן קבוע לפחות פעם בשבוע.. ביום שישי.. בעיקר אחרי הטיפול.. לא כל כך בטוחה למה ההתרחקות, ואולי יש לי אי אילו כיוונים, אבל שום דבר לא באמת ממש מובן לי.. אני כן יודעת ומרגישה שחסרה לי מאוד הכתיבה כאן, השיתוף, ההרגשה שאני לא כל כך לבד ובודדה, ההרגשה שיש מי שיכול ורוצה להכיל אותי - עם כל מה ומי שאני וכל הבלגאן והטירוף שבתוכי. (ואני לא מתכווננת לטיפול). מוצאת את עצמי רוצה לכתוב (דווקא?) בימים שהפורום סגור.. תוהה אם זה בגלל שלא ניתן לכתוב בימים אלו, או אולי זה באמת הצורך לכתוב אחרי טיפול.. פתאום אני תוהה לעצמי מה בעצם רציתי או ניסיתי לכתוב.. ואין לי ממש תשובה.. אז רק אסיים בכך שאגיד למיקה ושרית.. אני כאן.. קוראת כמעט תמיד את כולם.. חושבת על כולם.. קצת קשה לי לכתוב כאן.. אולי קצת קשה לי עם הסגנון.. אולי זה קצת פחות מתאים לי ומקשה עלי להשתלב כאן.. לפחות בכתיבה ושיתוף.. אבל אני בהחלט קוראת.. תודה לכן יקרות, על שהתעניינתן, חשבתן ושאלתן.. נילי, מקווה שיבואו ימים (ולילות) קלים יותר.. שדברים קצת ירגעו ויתנו לך לנוח ולאגור כוחות.. לכולן - תשמרו על עצמכן שיר

תודה אודי, על ההזמנה לכתוב גם כשסגור.. וגם על האפשרות לחשוב בקול.. אולי אעשה זאת.. בינתיים, רציתי לשאול אותך.. אם זה בסדר.. לגבי היפנוזה.. האם ניתן דרך היפנוזה להגיע לנתונים מסוימים.. למשל.. אם עברתי משהו כשהייתי ילדה, ואני זוכרת את המקרה (את רובו) אבל אני לא זוכרת למשל נתונים מסוימים כמו בת כמה הייתי.. האם היפנוזה יכולה לעזור בדברים כאלה? ואם כן, האם מקובל ללכת לפגישה אחת כדי להגיע לתשובות לשאלות מסוימות (כמו זו שהעלתי)?.. ולגבי EMDR , האם זה בכלל אפקטיבי למי שזוכר את רוב המקרה (נגיד איזושהי טראומה) או שזה יותר מתאים למי שהדחיק עד כדי שאינו זוכר כמעט כלום?.. סליחה ש.. יותר מידי שאלות.. שיר