דיבור קטוע
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אז ככה אני בת 19 ואני לא בידיוק איפה להתחיל אבל יש בעיה שמפריעה לי בתקשורת עם אנשים. אני מרגישה שכשאני מדברת בין עם זה בטלפון בין עם זה פנים מול פנים אני פשוט שוברת לסת ויש מילים שמתבלבלות לי או אני לא מבטאת נכון וזה יוצר לי דיבור שהוא קטוע. זה קורה לי עם משפחה דודים חברים אנשים בעבודה וכו'.. אני פשוט מרגישה שאני נראית מגוחכת מהצד. אני פולטת שטויות בלי קשר בגלל שאני מפחדת לגמגם אני כבר מראש יודעת שיש משהו בדיבור שלי וכשאני מדברת עם בנאדם אני כאילו יודעת שאוטוטו זה יבוא ואני אגיד איזה משהו לא קשור או לא אבטא את המילה לא נכון. זה פוגע בי מאוד וגורם לי להיות מנוכרת. אני מאוד אוהבת לדבר ולנהל שיחות ולא זכור לי שזה היה לי אי פעם. גם לא בתחילת השנה הזו. ניסיתי לעבוד עם עצמי אך זה לא עוזר.לפעמים אני מוסחת ואני שמה לב שהדיבור שלי הוא שוטף לחלוטין. אבל זה נעלם די מהר. מה אני יכולה לעשות?
שלום דנה, ראשית - יש לוודא שהגמגום מקורו פסיכולוגי (ממה שאת מתארת זה נשמע ניזון מחרדה, אך יש לוודא זאת, מאחר ויכול לנבוע גם מגורמים אחרים). בהנחה והחרדה היא זו היוצרת את הגמגום ("אני יודעת שזה יקרה לי" - וזה קורה) אפשר לטפל בחרדה באמצעות טכניקות התנהגותיות-בהוויוריסטיות. גם טיפול היפנוטי יעיל מאוד בטיפול בגמגום במספר רבדים של התערבות. פני לאיש מקצוע מורשה, קרוב לוודאי שהדבר ניתן לפתרון. בהצלחה, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
