שיחות דמיוניות.

שלום וברכה אני משוחחת עם עצמי כאילו היו ססביבי אנשים שאני מכירה או לא מכירה, מן שיחות דמיוניות שכאלה.ואיך שאני מכירה את עצמי אני נורמאלית לגמרי. לפעמים מהצד הייתי רואה גם את אמא שלי מתנהגת כך בלי שהיא תרגיש שמסתכלים בה. נסיתי הרבה פעמים להפסיק עם השיחות הדמיוניות האלהוזה לא הלך. גם עם המטפלת שלי אני מדברת בלי סוף בכאילו, אני מתבישת לספר לה. חוץ מזה שאני פוחדת שיתפסו אותי על חם , זה בכלל לא מפריע לי, אני אפילו נהנית מזה. השאלה היא אם אני צריכה להיות מוטרדת מזה. תודה