מאוכזבת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

17/04/2009 | 14:02 | מאת: מאוכזבת

אודי , קראתי פה את ההודעות לגבי מגע בקשר הטיפולי , קשה לי להבין מדוע אתם/פסיכולוגים כל כך מתנגדים למגע? אחרי הכל כולנו אנשים- והרי הגבול בקשר הטיפולי לא ינזק ממגע , והגבולות יישמרו... על מה ולמה ההתנגדות? בסה"כ חיבוק ? במקום לעזור לאנשים ולהראות תמיכה מלאה - יש כאן הודעות של אנשים שמשוועים למגע - והצד השני לא מבין את העוצמות. מדוע אודי?

חלק מהסיבות רשמתי בהודעות הקודמות - אז לא אחזור עליהן. יש בהודעתך הנחות שאני לא בטוח שהן נכונות: אני לא בטוח שאנו הפסיכולוגים איננו מבינים את העוצמות. אני לא בטוח שההנחה בדבר גבולות או חוסר נזק היא נכונה. בכל מקרה, איני שולל חיבוק או מגע יד בכל מקרה. יש פעמים בהן זה נכון ומתבקש. אבל אולי איטיב להסביר את הבעייתיות שבדבר עם הדוגמא הבאה: (כאן הטריגר) אם מטופל/ת רוצה להרגיש אהוב, מושך ואטרקטיבי - המטפל/ת צריך לקיים עמו יחסי מין? גם אם המטופל רוצה ומבקש זאת? (התשובה אגב, אם מישהו תוהה - בשום אופן ופנים!) אודי

19/04/2009 | 21:33 | מאת: קיבלתי סרוב לחיבוק..

היי באילו מקרים מטפלים כן מחבקים?

20/04/2009 | 21:32 | מאת: פליטה פרודיאנית

מטופלת רוצה להרגיש אהובה. למה הקצנת עד לכדי קיום יחסי מין?

19/04/2009 | 16:33 | מאת: twisted mind

אצלי זה תמיד הפוך... היא יודעת שאני מאוד לא אוהבת מגע... וכבר היו מקרים שהיא אמרה לי, שאם רק הייתי טולרנטית יותר למגע, היא היתה, ואני מצטטת אותה: "קמה עכשיו ומחבקת אותך". אבל היה לי מספיק קשה עם הפעמים המעטות שבהן היא באה כדי להתיישב לידי (היו לכך סיבות מסוימות, והיא ביקשה רשות לפני כן), אז על חיבוק אין בכלל מה לדבר...

19/04/2009 | 19:03 | מאת: מאוכזבת

אין לי מה לומר לך - חוץ מזה שזכית... אני גם מאד מעריכה את המטפלת שלי אך מגע זה מחוץ לתחום...

19/04/2009 | 23:44 | מאת: ר.

אני גם תמיד כמהתי למגע, ולפחות היא חיבקה אותי בסוף כל פגישה, אבל עניין המגע היה דבר עיקרי מאד שגרם לי לעזוב אותה. זה בגלל שלא היתה אפשרות אצלה שהיא תשב לידי. ואני פשוט לא יכולתי לספר לה דברים כשהיא לא ממש לידי. וסבלתי מכך מאד. זה היה כואב מאד פיזית ונפשית שהיא רחוקה כל הפגישה. היום בלעדיה, אני מתגעגעת אליה אבל ממש נושמת לרווחה ומרגישה תחיים טובים יותר בלי כל הייסורים האלה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית