בטחון עצמי ונתינת יתר לזולת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי שלום! הנני בחור מאוד מופנם ובעל בטחון עצמי לא גבוה במיוחד. רק לאחרונה התחלתי לעבור תהליך של העצמה עצמית וברור לי כיום שאין שום סיבה להעדר חוסר הבטחון שלי. הנני אדם חברותי, נאה, אינטילגנטי מאוד וכו'... בעבר היה לי רצון עז לעזור ולתרום לזולת כמעט בכל דבר ועשיתי את זה באמת בלב שלם ולא מתוך אינטרס, לעומת זאת כמעט ולא הייתי מוכן לקבל עזרה. לאחרונה חלה ירידה משמעותית בדחף שלי לנתינה. האם יש קשר בין נתינת יתר לזולת וחוסר רצון לקבלה לבין בטחון עצמי נמוך? האם הרצון שלי לתת לזולת נעשה על מנת לקבל סיפוק מגורמים חיצוניים בשל העדר סיפוק פנימי מעצמי? האם לאחרונה דחף זה ירד בשל העליה בבטחון העצמי שלי? מקוה לתשובה כנה. שבת שלום. ערן.
שלום ערן, קשה לי להשיב לך מבלי להכירך. האם אתה מוצא קשר בין הנתינה שלך בעבר, כאשר היית חסר בטחון, לבין חיזוק או סיפוק שקיבלת עקב הנתינה? ייתכן שהדבר קשור בהגדרה עצמית ודימוי עצמי, ייתכן שבאישורים מהסביבה וכו'. אולם ייתכן שהדברים אינם קשורים זה בזה. אתה כותב שהנתינה היתה "ללא אינטרס", ואם זה אכן כך (כולל אינטרס שייתכן והוא רגשי ולא מודע בחלקו) - הרי שהדברים אינם קשורים. אם היה אינטרס כלשהו (רגשי ולא מודע בחלקו) שהנו כבר לא רלוונטי דהיום - זו יכולה להיות התשובה לשאלתך (עם ההסתייגויות הנובעות מכך שאיני מכירך ואיני יכול להעריך "באמת" את מניעייך...). בברכה, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
