תקיעות בטיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בטיפול כבר שלוש שנים וחצי עם כמה הפסקות באמצע. אני והיא נתקענו בנקודה ואנחנו לא מצליחות לעבור קדימה. אני כל הזמן מרגישה שהיא מאשימה אותי בכל מה שקרה וקורה (למרות כשאני מעירה לגבי זה, היא מיד מתחילה להסביר דברים באופן שונה). והיא כל הזמן טוענת שלא משנה מה תעשה או תגיד אני תמיד לא שלמה עם זה ומתנגדת או שהיא מרגישה שהיא פוגעת בי או שהמסר שאני מעבירה לה שלא טוב לי. איך אפשר לעבור הלאה או שהגיע הזמן לעזוב?
שלום נעמה, אולי כדאי להקשיב למה שהיא אומרת, ממרחק מסויים. נסי להתבונן בך ובה ממרחק, מפרספקטיבה, ולראות את עצמך שם (כאילו את צופה בסרט, לא חווה בעצמך את הדברים). אולי זה יאפשר לך לראות דברים נוספים (בדרך כלל זה מאפשר זאת). עקרונית, אני ממליץ בזמנים כאלו להתעקש ולא לעזוב (אלא אם ממש ממש אין אפשרות להגיע לתהליך פרודוקטיבי - ואני סומך על המטפלת שתדע לסיים אם תגיעו לנקודה כזו). התרגיל שתארתי - אם לבדך, אם כאן בפורום ואם בטיפול - יכול אולי להוות זרז ליציאה מהתקיעות. בהצלחה, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
