אני הנודניקית מלמטה

ותודה לגילי ולאופיר על הניסיונות להסביר אותי וגם את עצמן. שנכון ששאלתי בכלל לא כוונה כדי להציק, אלא נבעה אך ורק מהמקום התלותי והמתוסכל שלי, על כך שלא הופעת, אודי, לבסוף באותו ערב - לילה (בצורה פעילה ולא רק ע"י העלאת הודעות). (ואני כמו גילי, כבר התכווננתי לשעה 23.00-24.00 ולמרות עייפותי הרבה, דחיתי את השינה, כי ציפיתי ל"בואך"- אך לשווא...). נכון שהיה עוזר אילו פינית חצי דקה מזמנך, רק לכתוב שתחזור רק ביום המחרת בלילה. אבל סליחה כשמתנדבים, צריך להודות ולסתום את הפה. מודעת לכך שזו בעיה שלי וכואבת על כך שלא מובנת. אפילו על ידי פסיכולוג. (נכון, נכון אתה בסה"כ בן אדם) לכן שוב מודה לגילי ולאופיר, שעזרו לי לא להרגיש כל כך מוזרה ולא נורמלית, (אף שזו לא הייתה מטרתן מלכתחילה). נ.ב. בדיעבד,לאחר קריאת תשובתך הלא מבינה ולא מקבלת, מאד שמחה שלא הזדהיתי בכינויי הקבוע... ושוב מדגישה שכל זה לא סותר את הערכתי לעבודתך. ואולי דווקא נובע מהערכתי אליך כאדם וכאיש מקצוע, אחרת לא היה למה לחכות...

ממ... אוקיי. לא אטריד יותר. ואם זאת הדרך, לגמול מ"התמכרויות", כנראה שהיא מוצלחת. הצלחת.