.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

13/04/2009 | 23:50 | מאת: CANCER

לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא יכולה עוד לא רוצה עוד באפיסת כוחות ממוטטת מוותרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

14/04/2009 | 07:25 | מאת: אופיר

הי.. מותר לי לקוות שיש במכתב שלך הרבה - עוד לא יכולה, ולא - לא יכולה עוד..? עוד לא, אבל אולי מתישהו הכאב ישכך?..כל כך מקווה.. (שרית?) גם אם טעיתי בזיהוי, למי שכואבת כך - חיבוק אוסף, עוטף. שיעבור היום בקלות ( נסבלות? ) אבל בלי סבל. שלך אופיר

14/04/2009 | 08:39 | מאת: .

הקושי והייאוש ניבטים מה"מרבד" שיצרת. ובכל זאת אפשר לראות שם את הכוח והיצירתיות. אז גם אם את לא מאמינה בזה כרגע - אני בטוחה שאת יכולה. גם אם מאד מאד קשה. נסי ליצור "מרבד" הפוך של - 'אני יכולה' ו'אני חזקה'. גם אם את לא מאמינה בזה כרגע, זה עובד ונותן כוח. וכמובן שבנוסף - תמשיכי לשתף ואולי לספר יותר(?) כדי שאודי יוכל יותר לעזור לך. ואולי גם יתר המשתתפות. היי חזקה.

14/04/2009 | 21:21 | מאת: CANCER

תודה בנות(אני לא שרית). ה"מרבד" שנוצר הוא לא יצירתיות, אלא מציאות. ובמציאות אני מת חי! אני יכולה? לא אני כבר לא! אני חזקה? מזמן הכח היחיד שמניע אותי הוא, הרס עצמי! ואין לי כוחות יותר, פשוט אין!!! שנים שאני נלחמת רק על מנת לשרוד. שנים אני מדדה בשולי השוליים של מה שנקרא "חיים". מעולם לא הבנתי על איזה "חיים" אנשים מדברים. שאיפות חלומות להספיק וכו'. בזמן שכול יום, שנים. אני פוקחת עיניים ומנסה להבין איך לעזאזל שורדים את היום הזה. שלא נדבר על הלילות. ואני לא מוכנה עוד לכאוב בעוצמות מטורפות, לא מוכנה עוד לסבול, לא מוכנה עוד לנשום רק למען אחר. אין בי כוחות יותר אין בי כוחות יותר אין בי כוחות יותר!!! אז נכון, שאי אפשר לשנות את העבר. אבל העבר יותר מתמיד הופך הווה... והווה בלתי נסבל לא רוצה להשאר לראות שהוא גם העתיד. כי עתי אחר לא קיים בי. אין סיכוי בעולם שאשלים עם דברים ושלא יגידו לי, שזה רק צלקת שזה כואב פחות! כי זה לא!!!! ה"רק צלקת הזו" מדממת 24 שעות ביממה ש-נ-י-ם!!!!!!!!!!! אבל מישהו שם למעלה החליט שקטן עליי מבחן העבר זה לא מספיק לו? לי? אז עד לרגע זה אתה יודע טוב מכולם, שהייתי תלמידה למופת התמלאתי ומתמלאת בכול יום בזוהמה מחודשת שאתה מזמן לי! פה זה נגמר! נ-כ-ש-ל-ת-י. לא יכולה לעמוד יותר בכלום כשלו רגליי, אני באמת באמת באפיסת כוחות.לא רוצה אויר עוד לא רוצה לנשום וויתרתי לא מעוניינת לשרוד עוד ובטח לא לחיות! אם הייתי תיקון בעולמך בליבי אני יודעת שהוא הספיק לתקן עשרה אנשים! זה כואב שכואב . וטיפול? יש רק שאני מכורה אליה ולא מעניין אותי הטיפול. הניתוח לעולם לא יצליח והחולה כבר מזמן מזמן מת... היא חשובה לי מידי בשביל להכניס אותה למקום המזוהם הזה שנקרא אני. היא הדבר הכי נקי שיש לי. וכך היא תשאר במוחי.זו תהיה הפעם הראשונה שאקח איתי משהו אמיתי ונקי.היה אסור לי להיוולד פשוט אסור!!!!!!!!!!!!!!!

14/04/2009 | 10:01 | מאת: רויטל

איך עשית את זה ??

שלום לך, כמה אחיזה, נחישות ואף עיקשות צריך על מנת להצליח לרשום מה שרשמת. ואוו. גם בהרס עצמי משקיעים המון כוחות. ובסוף, כמו שכתבת, מתמוטטים... נראה לי נכון לנוח קצת. בלי לנסות, בלי לשנות. פשוט לנוח. אפילו שהאצבעות יהנו מהמנוחה. שקט... (אם זה בסדר, אצרף לך שי קטן: קישור לשיר נפלא של יונה וולך - שידעה מן הסתם סבל מהו - http://www.youtube.com/watch?v=PRWUwOIkttQ)

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית