כשכואב מידיי ללכת?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ד"ר אודי, רציתי לשאול לעצתך. אני בת 25, אחרי 3 שנים של טיפול אצת פסיכולוגית. הפסיכולוגית נסעה לתקופה ארוכה של שלושה חודשיים והשבוע היא חזרה ואמורה להיות לנו פגישה שנתקבעה מראש (לפני 3 חודשים). הקשר אליה מאוד מאוד חזק וקרוב, כל לילה אני בוכה מגעגועים והזדקקות ענקית, אבל.... אני מרגישה שכואב מידיי לחזור- כואב מידיי לדבר שוב על הדברים, כואב מיידי לספר לה מה עבר עליי שלא היתה כאן.
מצויין. זה סימן שהטיפול חשוב לך והקשר הטיפולי חשובים לך. היה חבל מאוד אם היית נותרת אדישה. זו הזדמנות פז לדבר על תחושתייך. גם על כאבייך וגם על קשייך. מלוא הערכתי על יכולתך לחוש כך את חסרונה, אל תוותרי לעצמך, אודי
אודי שלום. אני חושבת שלא קראת טוב את דבריי!! כל מה שכתבת לי אני יודעת בעצמי. הרי אמרתי לך שהקשר שלנו חזק וטוב, ושהיא חסרה לי מאוד!!!אני יודעת שאני לא אדישה לקשר, ושהקשר שלנו חשוב לי מאוד!!!! מה שרציתי לשאולהוא- מה עושים שכואב מידיי ללכת!!!כואב מממש ממש "אני מרגישה שכואב מידיי לחזור- כואב מידיי לדבר שוב על הדברים, כואב מיידי לספר לה מה עבר עליי שלא היתה כאן" לפי תשובתך, אני מבינה שאתה שולך אותי לניתוח ללא הרדמה ולא התייחסת בכלל לזה שאני לא מסוגלת לעשות את זה לעצמי יותר... האם אתה היית הולך ברצון לניתוח ללא הרדמה, פעם אחר פעם???? לא היית חושב לעצמך פעם אחת, שאתה כבר לא יכול לסבול את הכאבים האלו יותר, ואולי צריך דווקא לוותר??? ועוד שאלה- לא הבנתי למי התכוונת שכתבת "מלוא הערכתי על יכולתך לחוש את חסרונה" מלוא הערכתך לפסיכולוגית שגרמה לי להרגיש ככה??? או מה????? ולמה זה ראוי בכלל להערכה- לא הבנתי. תודה
פשוט ראיתי שצירפת כאן באחת מתשובתך שיר של יונה וולך, אז גם אני רציתי לצרף שיר. ככה אני מרגישה..... http://www.youtube.com/watch?v=0ujstWNgmAA