הי שוב

הי שיר והערה אחרונה קטנה - האחריות שאנחנו צריכים לקחת היא לא על הפגיעה, אלא על החיים שלנו. גם נפגעות תקיפה מינית, עם כל הקושי, צריכות לעשות את זה בסופו של דבר, וגם כל אחד אחר שעובר משבר בחיים. עובדה, תראי כמה בנות יש פה שעברו תקיפה מינית ודברים יותר גרועים, ( אני לא צריכה לספר לך ), ובכל זאת הולכות ומוצאות לעצמן טיפול, אנשים תומכים - זו הדרך היחידה להתגבר על הפגיעה, לשמור על המקום שלך והחיים שלך, ולא לתת לפוגע לעשות את מה שהוא התכוון לעשות - להרוס. דווקא בגלל שזו לא אשמתך או אשמת אף אחד אחר. אז למה שהחיים שלך ולא של הפוגע יהרסו? יסתובבו סביב הכאב? אולי דווקא בגלל שאנחנו מחכים לתיקון, נשארים פגועים כדי שמי שפגע יבוא ויהפוך את הדברים בחזרה לאיך שהם היו - שלמים.. וואו, כנראה ההודעה שלך נדעה בי במקומות מאוד עמוקים, אני מוצאת את עצמי חושבת על זה ועוד ועוד דברים עולים ( לא מפתיע, גם לי קשה להשתחרר מהמקום הפגוע, כי שם הוא עוד נמצא, ה x-מטפל שלי..ואם אמשיך הלאה, הוא יעלם. ): )... לילה טוב אופיר