אודי..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/04/2009 | 20:28 | מאת: ~נילי~

יש בי כל כך הרבה שאלות שאין לי עליהן תשובות. גם אם השאלה היא שכלית, הכאב כל כך גדול כשאין תשובה.. מכאן שיש לשאלה משקל רגשי... נדמה כי השאלות המנקרות בי אינן ממתינות לתשובות כי אם לנחמה.. כואב לי. ~נילי~

05/04/2009 | 23:43 | מאת: מיקה

מרגישה צורך רק לומר לך שאני מאד מבינה אותך מעומק ליבי (בשכל וברגש). חשוב שאת יודעת לזהות מה את באמת צריכה - נחמה. ואני מציעה לך אותה עם הרבה אהבה לריפוי הכאב..

06/04/2009 | 00:09 | מאת: N

נילי יקרה לא יודעת אילו שאלות מנקרות בך או מה בהיעדר התשובות מכאיב כל כך. אני פה לידך מחבקת. negra

06/04/2009 | 09:46 | מאת: ש'

אופפפ, ככ כואב לקרוא אותך כך!!! יקרה , חיבוק אמיתי ואוהב לכל השאלות הכואבות ..ממני ולימים שקטים יותר כאן בשבילך. שרית

נילי היקרה, למקרא הודעתך מצלצלת לי שורה של "היהודים": "איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא...". ייתכן באמת שלא התשובה היא הדבר החשוב, אלא כפי שכתבת - הנחמה. ואז גם אפשר לתת לשאלות להשאל... אם זה בסדר, הייתי מציע חיבוק (וירטואלי, אמנם, אך מנחם...), אודי

07/04/2009 | 19:46 | מאת: ~נילי~

אין לי הרבה מילים.. ש ק ט ..אבל תודה לכולכן. אחת אחת.. (ואחד.. לך אודי :)) ~נילי~

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית