אודי

אודי, כל מה שאני צריכה עכשיו,זה רק חיבוק ומילה טובה אמיתית ואוהבת , מישהו שישתוק איתי את השקט שלי אבל אף אחד לא רואה ואף אחד לא מבין כלום. עצוב לי כל כך אני אפילו לא יודעת לתאר את התחושה הזאת מרגישה אבודה כאילו ככה המצב יישאר תמיד מה קורה לנפש שלי? נכון,הרבה תלוי בי באיך אני אראה את הדברים ,באיך אני אפעל באיך שאני אחשוב ובמה שאני אבחר להגיד לעצמי אבל ממש אין לי את הכוחות האלו לעזור לעצמי הכל צועק בי בפנים הכל בלאגן לא רוצה יותר להיות.

מקסים ,אתה תמיד יודע לעודד ולרגש בתגובותיך,לתת כתף תומכת כשצריך אותה כשהיא חסרה. תודה שאתה כאן שבת שלווה חן

קצת באיחור אבל הנה (גם) אני כאן.. שולחת לך חיבוק .. ממני .. עברתי להגיד לך .. שאני שומעת אותך , אני כאן איתך ביחד בשקט... בבלאגן..הפנימי. את לא לבד. תמשיכי לשתף. מבינה את התחושות הנוראיות האלה ככ.. ומקווה בו בעת - שהן נרגעו (אפילו) במעט . שמרי על עצמך. איתך, שרית

שרית יקרה, התחלתי לכתוב לך עוד קודם והכל נמחק לי באמצע... תודה לך שקראת והגבת ותודה על החיבוק מחבקת אותך בחזרה בובה ורוצה לומר שאני קוראת אותך אבל לא תמיד יודעת מה ואיך להגיב אז אני מעדיפה לשתוק המילים שלך תמיד מצליחות לגעת בי עמוק בפנים מצטערת לשמוע על אבא אל תרגישי אשמה יש דברים שאין לנו שליטה עליהם הלוואי שתמצאי בך את הכוחות אני מפה מושיטה לך יד מלטפת אבל בעיקר אוחזת ותומכת מקווה איתך לטוב כי מגיע לך קצת שקט שלך חן רפואה שלימה לאבא