שאלה למשתתפים

האם יש פה אנשים שיודעים מפיהם של הפסיכולוגים שלהם שהם ה'מטופלים היותר מיוחדים' שלהם? מה עושים עם המידע זה? פליז שתפו.

כמובן כל אחד כמו איך שתופש כל דבר בחיים... מהמקום שלו. אז אני לא דוגמא טובה. אני ישר (או קצת אחרי) חושדת שהמטפל אומר זאת לכל מטופליו (שהם מיוחדים ויקרים לו יותר מהאחרים) ו"פיתוח של העניין" כגון שיש לו רגש מיוחד של קרבה למטופל ואוהב ונפתח אליו במיוחד וכדומה. מקנאה במי שיכול להאמין באמת ולשמוח באמת. סליחה אם קילקלתי.... מקוה שלא .

היי תכונות האשיות שלנו,ההתנהגות שלנו, האינטראקציה שנוצרת בין שני אנשעם - כל הדברים האלה משפיעים על היחסים בין בני אדם ובטח ביחסים ארוכי טווח כמו בטיפול. לפעמים לשני אנשים שונים יכולה להיווצר חיבור שונה עם אותו בן אדם. כנ"ל בין מטפל למטופל. נכון זה יכול להיות קצת מבלבל אבל בעצם כשאני חושבת על זה דווקא נחמד לשמוע שאתה מיוחד. נטלי

היי מבולבלת אני מודה שקצת (הרבה מאוד) קשה לי לכתוב את הדברים האלה, והאמת שזה גם מפחיד אותי מוות.. אבל.. אני חושבת שאני קצת "יותר מיוחדת" למטפלת שלי.. (ואני מנסה לכתוב את הדברים בזהירות רבה מאוד, כי אני יודעת שזה יכול לעורר בלגאן נוראי בתוכי). יש פעמים שאני נוטה יותר להאמין כשהמטפלת אומרת לי את זה, והרבה פעמים אני גם מצליחה ממש להרגיש בזה.. (לפעמים, כשאני במצב דפוק, יש לי נטיה להאמין, לדעת ולהרגיש שהכל פיקציה אחת גדולה) מה אני עושה עם המידע הזה? האמת שאני מאוד מאוד מורכבת וזה מתבטא בהמון דברים.. אני יכולה להרשות לעצמי לפעמים קצת להנות מהידיעה הזאת.. אני מאפשרת למידע להכניס בי קצת רגיעה.. לפעמים אני משתמשת בידיעה הזאת כבטחון להגיד לה דברים מסוימים.. לפעמים אני גם מאוד כועסת על עצמי "שגרמתי" לה לראות אותי באור לא נכון (כי מי שיכיר אותי כמו שאני בחיים לא יתן לי מקום כזה ולא ירגיש שאני "יותר" "מיוחדת").. קיצור, נראה לי שקצת גלשתי.. אז רק אסכם בזה שאגיד שיש דברים טובים בידיעה הזאת, ויש דברים מאוד לא טובים - מפילים.. אבל כנראה צריך ללמוד להתמודד איתם.. שיר

תודה מתוקות שעזרתן. לכולן. אל תכעסו שאני עוד מבולבלת מידי בשביל לפתח. נעים שהייתן לידי ושהשאלה שלי לא נותרה לבד.