לנגרה אופיר ואודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
Negra Dear.. אם בחרת לא לכתוב כאן.. עצוב לי.. אבל אני מכבדת את ההחלטה שלך. אני יכולה לנסות לנחש (כמובן בהקשר לאסוציאציות שלי..) מאיפה הגעת למסקנה הזאת.. האמת..? גם לי קשה לכתוב פה מאז שהם עזבו. ואני רואה שאני לא היחידה שמתנהלת כך.. (וכל אחת והסיבות שלה..) בכל אופן, אני שמחה גם לקבלת 'דרישת שלום' עקיפה ממך.. לדעת שאת עדין. באמת חושבת עליך. על כל מה שהיה. ובטח כל הדברים הקשים שגם הם.. עדין.. מקווה בשבילך שאת לפחות קצת יותר בטוב.. אני איתך.. למרות שאת לא פה, הדמות שלך קיימת. אודי, למרות שכבר 'דברנו'.. אני לא מזלזלת במילותיי עכשיו.. כן..? אני מוצאת שאני מתנדנדת בין הרגשות שיש לי בהקשר לפורום הזה. וזה בסדר.. אז מה שלומי שאלת אופירי.. נראה לי שאם לא היית 'מזמינה' אותי לא הייתי משתפת.. לא בקטע של אגו. בכלל. פשוט.. אנ'לא יודעת להסביר. משהו בי מותש עוד לפני המחשבה של לכתוב. אני מותשת איפשהו גם עכשיו.. עוברת תקופה לא פשוטה.. המון התמודדויות גדולות יחסית.. התחלתי לקחת תרופות וזה עוזר לי להרגיע את העוצמות.. אז בסופו של דבר, אחרי הרבה 'עיכולי מוח'.. אני בסדר.. מותשת, אבל בסדר. אני כל כך שמחה בשבילך שאת יוצרת פה משו משו (יאני 'משהו') של תקשורת עם אודי והסביבה :) נראה לי זה עושה לך טוב.. ועם כל מה שאת עוברת.. זה מגיע לך כל כך.. הטוב הזה.. התמיכה והאמפטיה..! אז נסיים בזה שננסה להצליח להישאר חזקות..? אולי אפילו רק לרצות זה מספיק.. כל אחת בקצב שלה.. במקום שלה.. תודה על הדאגה. זה בהחלט חימם לי את הלב :) שיהיה לילה נעים.. ~נילי~
לנילי שולחת אליייך חיבוק חם ועוטף. negra
שלום נילי יקרה, זה אכן בסדר להתנדנד. הפורום מתהווה ונוצר, מתעצב (מילה מעניינת...) ואולי משתנה לעומת מה שהיה מוכר קודם. זה לא פשוט ולא קל. גם עוצמת הפעילות כאן עלולה להפחיד או להרתיע. מאידך, מתרחש כאן דבר יפה שאני שמח לו מאוד: מתקיים שיח משמעותי ביותר בין המשתתפים, שלעתים אני עומד משתאה ונפעם מולו (אני משער שיש הרואים זאת בטעות כחוסר תשומת לב מצידי - ובכן, נהפוך הוא...אני שם לב, ומאוד מתפעל...). קצב ומקום נכונים... לילה טוב, אודי
רק חשוב לי לציין שמבטי על הפורום אינו שלילי אלא תוהה (עדין.. בהשפעה של הפורום עלי). ואכן, דיאלוגים מענינים ביותר מתנהלים פה.. אין ספק שאני קוראת אותם בשקיקה ונהנת מהכנות, חוש ההומר, הידע, הרצון לסייע לאחר, התמיכה והביתיות. אכן, בית אחר פה, פחות מוכר.. עדין חדש לי :) אבל בית זה בית. שבת שלום ומנוחה לכולנו.. :) ~נילי~ נ.ב. שרית, מזמינה אותך להתנדנד בערסל הנצחי... חיבוק.
אמנם לא נגרה, אופיר או אודי.. רק רציתי להגיד לך שאת יקרה לי מאוד, שאני חושבת עלייך. מקווה שהמותשות תחלוף לה לאט לאט.. ושתתחזקי.. בעזרת כל הדברים שאת עושה - ואת עושה המון.. את צועדת קדימה, וזה לפעמים יכול להיות באמת מתיש, אבל זה הולך למקום טוב יותר. שולחת חיבוק.. אם מתאים לך.. אם לא - את יודעת מה לעשות איתו. תשמרי עלייך שיר
שירי'לה.. תודה. תודה. תודה.. אימצתי אותו אל ליבי בחום.. ומחזירה לך כיפליים :) ~נילי~
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
