ל.

ראיתי עכשיו את ההודעה שלך למטה מהבוקר והיא עשתה לי צביטה בלב, כמו לחישה, כמעט אילמת, שלא רוצה לתפוס מקום, קטנה ומיותמת שם למטה. כאילו כמעט רצית שלא יראו? אז ראיתי. חשוב לי שתדעי. כבר אמרתי שאני לא קוסמת גדולה של מילים אז פשוט אומר את מה שאני מרגישה בצורה הכי ישירה - אל תלכי... את כלכך יקרה כאן! אני נורא מבינה את הלא מכירה. מתחוללת פה סערה קטנה, גם אני מרגישה אותה. אבל קצת, משהו, את כן מכירה. אולי תחשבי על הפורום כמו נוסחה מתמטית (איזו הקבלה מצאתי לי!) - יש משתנים. זה נכון. אבל יש גם קבועים, והם פה. אנחנו פה. לא יודעת אם זה מקל במשהו, כל ברבורי הלילה שלי, אבל אני חושבת שלפחות את הכוונה שלי הצלחתי להעביר! אז מה את אומרת? תנסי לחכות קצת שהרוחות ירגעו? אם תרצי, אני מוכנה לחכות איתך. לילה טוב :-) סיון.

הי סיון, לא רגילה להתנוסס כך בראש הערימה.. מביך.. קצת נעים גם, אבל גם קצת מביך.. רק רציתי לומר תודה גדולה על תשומת הלב. לא בטוחה עוד מה לומר... מרגישה כאילו משכתי תשומת לב, אז רק אומר תודה. מעומק הלב, לילך

אני כלכך מצטערת! כששלחתי את ההודעה חשבתי שהיא תועלה רק בבוקר, ותסותר בין כל ההודעות שישלחו (לאור הקצב המסחרר פה).. ואז זה כבר היה מאוחר מידי.. זה היה ממש הפוך מהמטרה שלי... בשלב כלשהו היום חשבתי לבקש מאודי שיוריד אותה, אבל פחדתי שהוא יעלה גם את ההודעה הזאת וזה יהיה עוד יותר גרוע.. אני מרגישה נורא. אין לי אלא להתנצל מעומק ליבי בפנייך. על תשומת הלב הכפויה הזו. סליחה. סליחה סליחה סליחה. :-(