schizoaffective disorder-לפסיכיאטר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/04/2001 | 00:01 | מאת: שלום

הי! אחי אובחן בהפרעה זו לפני שנה בעקבות התקף פסיכוטי. קיבל טיפול ופחות או יותר חזר לתפקד. אחד הדברים שאיך שהוא הבנתי ממנו ומיזה הוא סבל מאוד הוא חוסר ריכוז. לדבריון המחשבות אצלו לא מאורגנות והוא מאבד ריכוז מהר מאוד. הוא הפסיק לקחת תרופות לאחר שתיאם עם הרופאה שלו ומא הוא מתדרדר (לדעתי) וזה מתבטא ב: 1- הוא לא יצא מהבית כחודשיים. הוא מתקשר רגיל אלא אם מדברים איתו על זה שהוא לא יוצא מהבית אז הוא מסתגר. 2-הוא לא יושו כלל בלילות ורק ביום לפעמים - למה הוא כזה ערני?????? 3-הוא טוען (רק לאחר שאנחנו לוחצים) שיש לו משהו במחשבות. לא מצליח להתרכז- למה הוא מתכוון????? 4-מה זה הפרעה הזו והאם זה כמו סכיזופרניה? הוא לא שומע קולות ואין לו התנהגות מוזרה נראית. הוא בן 27. הוא לקח רספירדל במשך שנה וזה עשה לו טוב והוא די חזר לעצמו. אנא ,תעזרו לי, כי מרגיש שאני שוב מאבד את אחי הקטן ואני לא יכול לעשות כלום. כל ניסיון שלי לדבר איתו , פשוט לא עובד. האם יכול להיות שאם אעזוב לנפשו (זה מה שהוא מבקש) יש סיכוי סביר שהוא יתגבר על זה לבד. אציין שאני לא גר איתו ואני רואה אותו פעם בכמה שבועות. הוא גר עם אימי. תודה

18/04/2001 | 00:28 | מאת: אמא של...

חבל שהפסיק ליטול ריספרדל . הבן שלי לוקח מזה חצי שנה, עקב סכיזופרניה, ומאז, לראשונה בחייו, הוא מתנהג כבוגר בן גילו. קודם לכן, היה בלתי רציונאלי, ילדותי, פרוע, נתפס לדתות שונות, לפולחנים וריטואלים.. חסר כושר שיפוט ואגרסיבי. מאז הכדורים, הוא אינו מדבר עשרים וארבע שעות ביממה. אינו צוחק צחוק פרוע בחדרו. אינו שומע מוסיקה שמרעידה את הבית. אינו מתאגרף עד זוב דם. אינו הולך ברגל עשרות קילומטרים, ליום. אינו מתקשר לכל עולם, אינו חושב שהמוסד זקוק לשירותיו, אינו מגרד קירות ואוכל. אינו אוכל עיתונים. אינו שולח מכתבים לבחורות. עשרות מכתבים. וגם לא קונה להן טבעות נישואין. אינו רוחץ ידיים ושיניים בתכיפות כפייתית. דברים שעשה קודם. הכדורים שינו את אישיותו. הוא חביב, מסביר פנים, אינו מהווה לגביי סכנה. עוד. הוא אינו רדוף, לא חושב שמקבל מסרים ברדיו ובטלויזיה.. לא מחפש לריב עם אף אחד. ממש בעל מזג נוח. זה לא הבן שלי מזה שלושים שנה. זה בחור אחר. נסו לתת לו שוב את הכדור , אם הדבר הועיל לו. את המינון צריך לקבוע רופא.. מנסיוני, כל יום ללא טיפול, מחמיר את מצב החולה, אני חיכיתי ארבע שנים, בגלל סרבנותו, (עקב נסיונו הרע עם כדור מזיק אחר , הלידול, ) וזה הביא אותו לאישפוז כפוי. אמנם, אין מקרה אחד, דומה לאחר.. אצלנו, זה עבד. והלווווווווווווואי, שגם הלאה............. וכל זה..... מריספרדל.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית