למנוסות שכאן

אשמח אם תוכלו לנדב לי מידע: אני מתלבטת מאוד כרגע (ונוטה לכיוון החיובי) בקשר לכדורים נוגדי דיכאון/ חרדה. הפסיכולוגית שלי תומכת מאוד ברעיון ואני מסתייגת.. אז כמה שאלות טכניות - איך זה מתנהל, בד"כ, פגישה עם פסיכיאטר? אני אצטרך לפרוש בפניו הכל או שהוא פשוט יתן לי מרשם? וכמה פעמים צריך להפגש איתו? הרי בהנחה שלפן ה"נפשי" קיימת כתובת, האם זה ישאר "רפואי" בלבד? העניין השני הוא כספי, בהערכה גסה - כמה עולה פגישה עם פסיכיאטר (פרטי), וכמה הכדורים עולים? ואודי היקר, אשמח לשמוע גם את תגובתך. לילה טוב :-)

אז ככה... פסיכיאטרים שונים מאד אלה מאלה (כמו רוב בני האדם). אחדים יפגשו איתך בפגישה הראשונה לפגישה של שעה וחצי בה יקחו סקירה מקיפה ואחדים ישאלו כמה שאלות קצרות ותצאי לדרכך אחרי רבע שעה. חלק ישאלו יותר על הפן הנפשי והפסיכולוגי של איך את מבינה את הקשיים שלך וחלק יתמקדו בתיאור הסימפטומים. לרוב פסיכיאטרים ירצו לעקוב אחרי מתן התרופה, לכן מקובל כשאת מתחילה תרופה חדשה להיות במעקב טלפוני להודיע אם זה מסתדר, וכשהכל בסדר לרוב להגיע בערך אחת ל 2-3 חודשים. לגבי הכסף- פגישה עם פסיכיאטר יכול לעלות למיטב זכרוני בין 500-700 ש"ח. אולם אם יש לך ביטוח בריאות משלים, את יכולה להפגש באופן פרטי עם רופאים אלו במחיר מסובסד- צריך לברר בקופה שלך. מחיר התרופות תלוי אם אלו תרופות שבסל הבריאות או לא. מקווה שעזרתי.

אני חושבת, שאם בסופו של דבר הנטייה לכיוון החיובי תנצח, זה יהיה צעד מאוד משמעותי ואפילו אמיץ - אז Go girl! תחשבי על זה ככה - להפסיק תמיד אפשר. אם, מאיזושהי סיבה לא צפויה, יש תופעת לוואי ממש איומה (לא נתקלתי, אישית, בכזה דבר בנוגדי דכאון... ועברתי כמעט את כל מה שקיים בשוק) - אפשר לנסות משהו אחר. אז בגדול אין פה מה להפסיד, רק להתחיל ולראות מה קורה בהמשך... בגלל שתי הסיבות הנ"ל. אני חושבת שאת שאר הפרטים כבר קיבלת בשתי התשובות הקודמות. אבל אם יש עוד משהו שאת רוצה לדעת - צברתי יותר מדי נסיון מעשי, לצערי - רק תשאלי.

טוויסטד מיינד... זה משעשע אותי, חייבת להודות (ולהתוודות) - זו אני מההודעה שלך למעלה (בנושא הפרשנות). זה נראה לי מצחיק, יצא לכל אחת מאיתנו לתת לשנייה מילה בתחום שהיא בקיאה בו (ואני מתכוונת לזה בצורה הכי טובה שאפשר!) :-). תודה על האפשרות לשאול, אני באמת אשמח לדעת עוד קצת.... קודם כל, כמו שאמרתי, הכסף עלול להוות מכשול. אין לי מקורות מימון גדולים, ויחד עם זאת אני לא רוצה לעשות משהו דרך הקופה/ ביטוח משלים כפי שהוצע לי למעלה, כי למדתי על בשרי מה יכול לקרות עם רישומים רפואיים. אז אם אני מתכוונת לעשות הכל באופן פרטי לחלוטין, יש לך הערכה על ההוצאה הצפויה לי בחודש? ועכשיו, משהו יותר פנימי (אם זה בסדר). איך זה מרגיש? אני יודעת שזו אמורה להיות רק סטיגמה, קראתי אינסוף כתבות בנושא, אבל אשמח לתשובה ממקור ראשון - זה באמת לא "מוחק" רגשות? כי זה נראה לי חסר טעם, נכון שלא אהיה עצובה אבל אם גם לא אהיה שמחה? אני מאוד מסכימה עם מה שאמרת - שתמיד אפשר להפסיק. הבעיה שלי היא בעיקר להרשות לעצמי להתחיל.... בכל אופן, המון תודה. (וגם תודה רבה לאודי ול"תרופות"!)