סיום לימודים

אני נערה בת 16 נכנסתי לכל עניין הלימודים בגיל צעיר ( 5 ) ולכן יוצא לי בעוד שנה לסיים את התיכון עם תעודת בגרות מעולה.. אמנםבהצטיינות אך בצער. אני מרגישה עדיין ילדה זוכרת את היום הראשון בכיתה א' .. והנה הכל עומד להיגמר. ולאחר שאסיים מה אעשה? יש גם פרק זמן של כמעט שנה על הצבא. מה אעשה עד אז? אני כל כך עצובה ובוכיה. לאחרונה זה מציק לי במיוחד. לעצור את הזמן לא אוכל.. אך איך להתמודד? יש לציין שאני חליתי בדיכאון קשה מאוד בגיל 14 -15 וטופלתי תרופתית.. נכון לעכשיו אני בלי כדורים אבל כל חופשה של כמה ימים בבית בלי מסגרת אני נכנסת לדיכאון עם עצמי.. מה אוכל לעשות? איך להתמודד עם הקושי במעבר הזה? אני אהיה רק בת 17 .. אני לא רוצה לעזוב את בית הספר.. אני לא רוצה.

היי, אני ממש מבינה את הצער שאת מרגישה ואת הפחד מסוף תקופה יפה שעומדת להסתיים. אני חושבת שגם מי שסיים את תקופת התיכון בשנתון שלו מתרגש, מפחד, היה רוצה עוד קצת זמן להישאר שם במקום המוכר והבטוח הזה. לרוב החבר'ה אין יותר מידי זמן לחשוב על זה כי הגיוס המתקרב מביא איתו התרגשות חדשה. לדעתי דווקא את קיבלת מתנה מדהימה- שנה שלמה שאת יכולה לבחור ולהחליט מה תעשי איתה ובה. שנה שלמה להמשיך לצמוח ולגדול, להתעמק במה שמעניין אותך באמת, לפתח את העצמאות האישית שלך ועדיין להרגיש את הביטחון של הבית. נשמע לי חוויה שיכולה להיות ממש כייפית ומעצימה. יש המון מסגרות לחבר'ה שדוחים את הצבא בשנה- מכינות קדם צבאיות שבהן גם לומדים, גם מטיילים, גם מתכוננים לצבא וגם חיים עם קבוצה של אנשים מכל הארץ. יש מכינות כאלה לדתיים, חילונים, מכינות מעורבות של דתיים וחילונים. יש גם גרעיני שנת שירות של חבר'ה שמתנדבים שנה לפני הגיוס במקומות שצריך בהם אנשים טובים שרוצים לתרום לחברה וגם ללמוד לחיות ביחד במין קומונה (תחפשי בגוגל מכינות קדם צבאיות וגרעיני שנת שירות) ויש גם את כל הדברים שאודי כתב- מקווה שתמצאי משהו שידבר אליך ויעשה לך טוב. בהצלחה רבה!