אודי...

היי אודי, מה שלומך? ברוך הבא אל הפורום ובהצלחה. אני מרגישה ממש רע,נמאס לי מכל החיים האלה,מהכל כולל הכל המצב הפיזי והנפשי בזמן האחרון הוא ממש בכי רע .עייפתי. גם בטיפול לא מצליחה לקחת כוחות ,סליחה על המרירות אבל אני מיואשת בכאלה רמות קשות , אולי זה קשור לזה שיש לי טיפול היום ,בדר"כ לפני פגישות עם המטפל אני מרגישה רע מהרגיל, וזה לא קשור למטפל כי הוא מעל ומעבר לבסדר ומנסה לעזור,זה משהו עמוק אצלי שאני לא יודעת להסביר. אם הטיפול כ"כ מקשה למה לי להמשיך בו? למה לסבול יותר ממה שסובלת גם ככה? אספר לך בקצרה עליי כי אני מרגישה צורך לפרוק , לנפגעות תקיפה מינית ממליצה להפסיק לקרוא מכאן...ייתכן טריגר בהמשך.. בילדותי בן דודה שלי נהג לנגוע בי במקומות אינטימיים במשך שנים הדחקתי את מה שקרה עד שזה פתאום התפרץ כשעברתי שוב פגיעה מינית בגיל ההתבגרות,לא סיפרתי לאף אחד מלבד בטיפול וכאן בפורום ולחבר הקודם שלי שתמיד תמך בי עד שלצערי קרה מקרה שקיים עימי יחסים נגד רצוני, למרות שביקשתי שיפסיק כי זה לא נעים לי עכשיו, אבל ביקשתי פעם אחת ואז קפאתי ולא יכולתי לזוז והוא המשיך.. זה מה שהביא לפיצוץ ..נפרדתי ממנו..הוא הצטער נורא על מה שקרה התחנן שנחזור אך לא הסכמתי לתת לו הזדמנות נוספת,כי זה מבחינתי בלתי נסלח, בתקופה האחרונה הוא מנסה ליצור עימי קשר ואני מסננת אותו ,והוא התקשר לאמא שלי ולאח שלי (שהם לא יודעים מה הסיבה האמיתית לזה שנפרדנו)ביקש שיגידו לו היכן אני גרה(לאחר שנפרדנו חזרתי לגור בבית הוריי לכמה חודשים ועכשיו אני גרה בעיר אחרת)אני ממש חוששת שהוא ימצא אותי למרות שביקשתי מהוריי שאם הוא מתקשר לא להגיד לו כלום עליי. אני לא חוששת שהוא יפגע בי כי אני יודעת שהוא אוהב אותי והוא לא מסוגל ,אבל פשוט אין לי כוחות להתמודד איתו. בטיפול כמו שכבר אמרתי גם קשה לי להתמודד אבל למרות הקושי אני זקוקה למקום מכיל. ביום-יום אני מנסה בכל הכוח להראות שהכל בסדר החיים שלי פחות או יותר נראים נורמלים כלפיי חוץ , אף אחד לא יודע כמה קשה לי וכמה אני מרגישה שבורה מבפנים לרסיסים קטנים שאי אפשר לחבר אותם, בזמן האחרון אני חולה כל הזמן בכל מיני וירוסים(שפעת,חום,בחילות,הקאות, דלקות בשתן)וקשה לי לתפקד ככה ,גם עכשיו אני לא מרגישה טוב פיזית אבל בעיקר נפשית, אין לי כוח לעבודה ולא לכלום אני מרגישה כמו סמרטוט שסחטו אותו. אני לא יודעת עד כמה אוכל להמשיך בטיפול לאחרונה קשה לשלם את הפגישות המטפל כן בא לקראתי והוא יודע את המצב אבל הוא לא לשכת סעד אני לא יכולה לבקש ממנו יותר מידי, אני יודעת שניתן לקבל טיפול חינם אבל אני לא רוצה להחליף מטפל,ולהתחיל את כל התהליך מהתחלה מה גם שבעיר שאני גרה ואם אני רוצה להגיע לתחנה לבריאות הנפש אני צריכה לשנות כתובת,כי במקור אני מעיר אחרת והם מקבלים רק אנשים שגרים באותה עיר, ואין לי זמן ללכת לשנות את הכתובת כי אני עובדת עד מאוחר, וכשאני חולה ונשארת בבית אני לא יכולה לזוז כי אני לא מרגישה טוב. פיטרו את חבר שלי מהעבודה בגלל המיתון,והוא כרגע לא עובד כי לא מוצא עבודה הוא רוצה לעבוד רק בתחום שלו ולא מוכן להתפשר, אני כבר די הרבה זמן רוצה להיפרד ממנו,כי מרגישה שזה 'כבר לא זה' אבל עכשיו שפיטרו אותו ומאד קשה לו(לא רק בגלל הפיטורים מהרבה סיבות ) אז אני לא יודעת איך להגיד לו, גם ככה הוא מרגיש שמשהו לא בסדר והוא מפחד שאני אעזוב אותו והוא אמר כמה פעמים שהוא לא יכול בלעדיי במיוחד לא עכשיו שהוא בתקופה קשה, ואני לא יודעת מה לעשות, אני מרגישה שנכנסתי לחור שחור שאי אפשר לצאת ממנו. סליחה על ההצפה ,אני פשוט מיואשת , אשמח לעזרתך,עצתך ,מה לעשות לגבי הטיפול, ומה לעשות עם החבר? המון תודה שקראת וסליחה על האורך. חן

לא הייתי מסוגלת לקרוא אותך .. אולי בהמשך , רק נעים לדעת שאת פה .. וחזרת. היית חסרה חיבוק ממני שרית

שרית, זה ממש בסדר. איך את? מקווה שהחג עבר עם טיפה חיוך, תחזיקי מעמד, ותודה רבה על הדברים שלך. חן

שלום שוב אודי, הבנתי שלא תהיה כאן ביומיים הקרובים כדי להגיב, בכל מקרה אודה לך (כאשר תחזור כמובן)אם תוכל להתייחס באופו יותר ספציפי לשאלותיי,ואם אפשר לתת עצה פרקטית איך להתמודד,בעיקר עם הבעיה בטיפול . הטיפול אתמול היה ממש קשה.. פעם ראשונה שיושבת מולו ומרגישה שמשתגעת , רציתי רק לברוח משם,לא רציתי לדבר על עצמי ,ולא לראות את הבפנים שלי(שזה מה שבעצם קורה בטיפול )באיזשהו שלב פשוט לא יכולתי להקשיב לו יותר,רציתי רק להתנתק מהכל ,ולהיעלם ולא להיות יותר. לא להיות שם אצלו בחדר וגם לא לצאת משם ולהתמודד עם המציאות המגעילה. אבל זה לא שיש לי ברירה..בסוף צריך לאסוף כוחות ולהתמודד עם הכל, אבל כרגע לא רואה את הכוחות האלו,ולא רואה את עצמי מצליחה למצוא את הדרך.. לא יודעת מה יהיה איתי .. פשוט תודה על ההקשבה, חן