שוב שואלת..

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/03/2009 | 18:34 | מאת: ליהיא

אודי שלום, התוכל לומר מה הטיפול באנשים המגיבים בעודף רגשיות, כשכל רגש אצלהם מועצם ולא מוכל? האם שימת גבולות ברורים,אולי נוקשים, זוהי הדרך? ואיך הם יכולים לטפל לבד בעצמם? זה אפשרי? תודה

שלום ליהיא, מילת המפתח בדברייך היא "לא מוכל". צריך שיהיה לרגש מיכל, מקום, הגדרה, קבלה, לגיטימציה. גבולות יכולים להיות אמצעי לווסת. בעיני גבולות הם חשובים, הם שומרים, הם מגדירים ומפחיתים חרדה. עדיין ניתן להיות רגישים ומכילים. לעשות זאת לבד זה מאוד מאוד קשה. כשהבעיה היא במיכל הפנימי, אז חשובה ביותר נוכחות של זולת שיעזור להכיל. דווקא הנסיון לפתרון עצמי יכול להיות בעייתי מאוד (חשבי על תינוק, שעוצמת רגשותיו אדירה, ללא יכולת להכילם בעצמו. ללא הורה שיכיל ויווסת עבורו, אם יאלץ לעשות זאת בעצמו - בהנחה שיצליח - המחיר שיישלם על כך בהמשך חייו עלול להיות עצום). אודי

10/03/2009 | 23:03 | מאת: ליהיא

ומה קורה כשאדם גדל למציאות של הורים לא מכילים את רגשותיהם הם, האם נגזר עליו להזדקק לטיפול מכיל כזה כל חייו? אני באמצע החיים, כבר יותר קרובה לסוף.. מייאש. סליחה. תודה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית