לחברה עם הלב

ל., חברה יקרה שלי, תודה ששמת לב. כתבת. התקרבת. נגעת. תודה על המילים. אנא סלחו לי... לא מסוגלת להיות במסיבות, לא כל שכן בנשף... זה כמו להפיל עליי לפחות קוב בטון. בכל אופן, אם ישנה פנטזיה כלשהי ובאשר תימצא בי פנימה - ככל הנראה אשמור לי בלבי. ו... אודי, חייבת לומר שזה כל כך מרגש ומקל לראות שאתה מעלה הודעות באופן שוטף. כלומר, לפחות עד עכשיו זה די התאפשר, לא מובן מאליו ולא דבר של מה בכך - אז תודות רבות רבות. בוקר mimosa pudica

אודי יקר, רק עוד דבר קטן לומר - אני שמחה שאתה לא ממש מתערב בדברים, אלא נותן להם פשוט להיות נוכחים (כשאח"כ באחריותנו להביאם לשיחות כך שיהיו מעובדים ומדוברים אצלנו גם בטיפולים שלנו...). אני מניחה שבמקביל ישנה גם ציפיות ומשאלות לכל מיני דברים וגם שלל אכזבות. כמו בכל דבר... זה ממש יפה :-) - הדרך שלך מחזירה את השיח בין המשתתפים לפורום (אפילו אם נראה שאני כותבת לעצמי מול עצמי ופחות מעורבת, אבל רואים זאת בין אחרים. זה נחמד). קרוב יותר לריל טיים, הרבה יותר טבעי. במתכונת הקודמת היה מסובך לי יותר להחזיק רצף של טוב וקשר ככה והוא אבד. קטיעה לא קלה שעוררה תסכולים וכעסים למינהם. בקיצור, לפחות עכשיו, ובין אם מעורבים כאן גם ניחוחות של התלהבות של רעננות והתחלה חדשה (דבר גדול בפני עצמו), זה ממש קל ומשוחרר יותר. איני יודעת כמה אמשיך לכתוב כאן, אשאר, אלך, אולי אשוב... אז יאללה בי ושוב תודה על המקום (ובכאב של ויתור הרשיתי לעצמי גם לקחת) (mp)