למה אני מתחפש/ת?...(הצעה למשחק)

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

שלום לכולם, הפוגה קצרה בין הטיפולים מאפשרת לי מצב רוח משחקי (להודעות אשיב בהמשך, אל דאגה): פורים מאפשר לנו הצצה נדירה למרחב הפנטזיה שלנו ושל אחרים. פתאום לגיטימי לעטות עלינו מסיכות, מוזרות, משונות, ליום אחד... וכמעט כמו באינטרנט - דווקא המסכות יכולות להראות לנו לא מעט מי אנו באמת... אז בואו נשחק קצת... למה הייתם מתחפשים (או למה אתם מתחפשים)? אין מגבלות בהכנת התחפושת והכל אפשרי במשחק. אז איך תגיעו לנשף המסכות? מי תהיו בפורים?... :-) אודי

08/03/2009 | 15:23 | מאת: חיוך בלי חתול...

חג פורים שמח לכולם!! ברוח המשחקית שאודי הכניס לפורום, הנה עוד משחק מצחיק במיוחד: http://www.akinator.co.il/ ולמי הייתי מתחפשת? "מי את?" שאל הזחל. "זו לא הייתה פתיחה מעודדת לשיחה..א- אני בקושי יודעת, אדוני,השיבה בביישנות מה, ברגע זה - לפחות אני יודעת מי הייתי כשקמתי הבוקר, אבל אני חושבת שהשתניתי כמה פעמים מאז" "למה את מתכוונת? אמר הזחל, בחומרה. "הסבירי את עצמך!" "אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני, אמרה, מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין" "אני לא מבין" אמר הזחל. "אני חוששת שלא אוכל לנסח את זה יותר ברור" ענתה בנימוס רב, "מפני שראשית כל, אני לא מבינה את זה בעצמי; ולשנות גדלים כל-כך הרבה פעמים ביום, זה דבר מביך מאוד, לא? "לא", אמר הזחל. "טוב, אולי עוד לא נוכחת בזה", אמרה; אבל כשתצטרך להפוך לגולם - והרי יום אחד זה יקרה לך, אתה יודע, ואח"כ לפרפר, אני משערת שתרגיש קצת מוזר, לא?" "בכלל לא" אמר הזחל. "טוב, אולי אתה! תרגיש אחרת", אמרה, "כל מה שאני יכולה להגיד זה, שאני הייתי מרגישה מוזר מאוד". "את!" אמר הזחל בבוז. "מי את"?? חג פורים קסום ומופלא לכולם נשיקות אופיר

08/03/2009 | 15:32 | מאת: עץ הזית

הייתי יוצאת מהקבר כשלד ורואה מה קורה עם כולם. זה לא תחפושת - קפצתי למשחק תפקידים, מימשתי התאוות. חלום. ליום אחד תחפושת... להיות אשה רזה מאוד, שתמיד היתה רזה, ולהתלבש ברישול גלילי כזה, מכוון, זרוק מוקפד. ואז אם כבר, אצא עם העדר של העיזים... איתגר אותי המשחק שלך אודי, אבל כלא מזוהה, או כמזוהה חלקית אם נורא אתאמץ, זה לא אומר כלום לאף אחד. במחשבה שניה הייתי מתחפשת לשיפוצניקית ומתחתנת עם עצמי עץ הזית

08/03/2009 | 15:45 | מאת: .

גנבת לי את התחפושת! שלד!!!חלום!!!, מתוך תקווה שאלוהים לא יתבלבל, ויקח אותי סוף סוף! וכמובן עם רווח כפול,ש-ל-ד!!! כמו שחולמת להיות. טוב נו, אחשוב על תחפושת אחרת.

08/03/2009 | 17:10 | מאת: מישהי

וואלה נכון, גם אני הייתי רוצה להיות אישה רזה מאוד מאוד. ממש חלום. חבל שגם בפורים אי אפשר להגשים אותו.

08/03/2009 | 17:06 | מאת: ס?גול

היום, קצת בצער, הסתכלתי מחלון האוטובוס החוצה וגיליתי שאני מקנאת קצת בזקנים ובאמהות ממש אחרי לידה. כי יש להן סיבה לגיטימית לקחת צעד הצידה ממרוץ החיים ולשבת קצת "בצד".. להתבונן בלי ממש לקחת חלק פעיל בשגרה השוחקת. בגיחוך חשבתי לומר שהייתי מתחפשת למיטה, כי היא לא צריכה לצאת מממנה אם לא בא לה :-) היא-היא המיטה.. או אולי לסלע גדול ועתיק, בעל צורה עם אופי, וזוג עיניים. רק לשבת שם, מאות ואלפי שנים, ולהסתכל על העולם שמתרוצץ סביבו. קצת עצוב, לא? אולי הרעיון הוא דווקא להתחפש לחלקים היותר חיים שבך? או דווקא למה שאתה לא..? למה שקשה לך להיות..? אז אולי דווקא לאיזו דמות נשית במיוחד?..לא, לא... אין לי רעיון... כל דבר שאני חושבת עליו גורם לי לרצות לברוח. אולי לגנן או חשמלאי או אינסטלטור. אולי למכונאי רכב. משהו עם הרבה לכלוך וידיים רחבות וקשות קצת. מישהו עם הבנה מעשית וטכנית.. חזק וגדול שלא פוחד להתלכלך. מגיע כשהוא מגיע- קובע ב-10:00 מגיע ב-13:00- לו"ז משל עצמו :-) כן, זה דווקא מתאים לי. יותר מתאים לי מבלרינה, אמנית (או זונה..). אולי הייתי צריכה להיות בן :-( משחק נחמד, אודי.. נחמד מצידך שחשבת עלינו! :-) פורים שמח, ס?גו?ל

08/03/2009 | 17:08 | מאת: מישהי

היי אודי, מנסה להשתלב בפורום... יום אחד אני גם אמצא לעצמי כינוי נורמלי. לענייננו: תחפושת שמתאימה לכמה אנשים, למשפחה הורים+ילדים, זוגות, שלישיות, רביעיות ולאנשים שצריכים להתמודד עם בעית פרופורציה (לוקחים הכל ללב, לא יודעים לקחת דברים בפרופורציה...) אז אפשר להתחפש לבבושקות. לבוש זהו, רק בגדלים שונים. אני בכלל עסוקה בלשכנע את בן הזוג שלי לבוא איתי למסיבה. יש כמה מסיבות טובות, ולא בא לו שנצא. ואני מאוד רוצה לצאת. אבל כנראה שהוא יקבע וכנראה שפשוט נישאר בבית. אני מנסה להיות יצירתית לגבי תחפושת זוגית איתו. אז יש את ההצעה שרשמתי ובנוסף חשבתי להתחפש איתו לעמי ותמי, פשוט לקנות מלא ממתקים ולהדביק על עצמנו, נראה לי הכי כיף. אני כמובן תמיד אוהבת להתחפש לתינוקת... במשך כמה שנים תמיד התחפשתי לתינוקת. הכי כיף להרגיש ילדה, קוקיות... מה זה אומר עליי?! שאני יותר מידי ילדותית?!

08/03/2009 | 17:21 | מאת: no name

אולי הייתי מתחפשת להומלסית..?! לאיודעת. מראה כזה של .. זרוקה , בגדים קרועים , מוזנחת ..,תלושה .. בלי אפ אחד ..ליד , עם יד שמושטת לעבר האחר ..ומבקשת עזרה.. הממ... מצחיקה את עצמי בפורים .. אודי ..מותר לא ?.. :-) משהו כמו .. להרגיש לפחות יום אחד את המציאות החיצונית מתנגשת חזיתית עם המציאות הפנימית ... כי הפערים בשתי העולמות שבי ..משגעים אותי. שרית

08/03/2009 | 17:45 | מאת: -

בגלל שאמרת הומלסית, רציתי קצת לתקן את המושג איך שהוא אצלי, וזה בגלל שהייתי שם כמה שנים. דווקא היה עם בגדים סבירים. בעולם היום יש הרבה קומבינות בשביל להתרחץ ולכבס וגם להיכנס למחשב באינטרנט. את רחבת הבטון והחצץ שלי גם שמרתי נקייה. הקטע האכזרי של ההומלסיות - שום יד מושטת לעזרה והכל היה בהיחבא. הומלס בנשמה שחי על אפס ולא מרשה. את לא רוצה להיות שם, גם לא בפורים.

08/03/2009 | 18:06 | מאת: מיקה

אם היה לי אומץ הייתי מתחפשת לעצמי... יום אחד להיות באמת אני ,אמיתית לחלוטין. אבל אם היה לי אומץ , כנראה שלא הייתי אני...חח

08/03/2009 | 20:31 | מאת: גילי

אוי ווי, אני נאנחת, אבל אנחת רווחה פולנית, כמה נעים שוב להכנס לכאן (: ופתאם קצת כמו שאופיר מתארת, אני רוצה כל הזמן לכתוב, וקצת מרחמת עליך אודי, אז קצת גם שומרת בפנים. והנה מסיבת תחפושות. אני גם רוצה לבוא! במיוחד בגלל שבאף מסיבה אמיתית לא נהנתי, ודווקא כאן נראה שיכול להיות כיף! אז בחג הזה אני אסתובב עם מטה קסמים, מטה שיעניק לי כ-ל מ-ה ש-א-נ-י ר-ו-צ-ה אז למי שיפגוש אותי, אני הולכת לצאת לרחובות, כולי עטופה, אפופה, נעלמת כמעט, על מנת לרכוש לעצמי את זהותי החדשה. וכאשר במהלך טיוליי אתצפת על אדם בעל תכונה אליה אני כל כך כמהה, נגיעה של המטה בתכונה שלו (כי לכל תכונה יש מקום בגוף), והתכונה תשכפל את עצמה (כמה שאני טובה, לא משאירה את האנשים הטובים חסרי כל, למרות שאם הייתי רוצה, גם את זה לעשות הייתי יכולה) . ולאט לאט, במעלה הרחוב, ארכוש לי חוכמה, טוב, נעימות, יכולת להיות נאהבת, הומור, יופי, שקט, וקורטוב של משהו מסקרן ולא מוסבר, שיגרום לכולם להמשך ולפש עוד עוד כדי להבין את אותו הדבר. ואז אדביק את המסכות חזק חזק- שלא ירדו לעולם! חג פורים שמח! גילי גילי

08/03/2009 | 21:59 | מאת: twisted mind

למשהו שלם. לא מושלם... אין כזה דבר... אבל שלם. פאזל שכבר הרכיבו ולא חסר בו שום חלק. פאזל של סטריאוגרמה. זהו זה.

08/03/2009 | 22:11 | מאת: ~נילי~

ראיתי את רעיון המשחק שלך דקה לפני שהייתי צריכה לעזוב את מסך המחשב. 'אוקי', אמרתי לעצמי, נחשוב על זה תוך כדי העיסוקים ואח"כ נחזור לשתף. האמת אודי..? הדבר הראשון שעלה לי בראש היתה זונה. לא 'הייתי רוצה להיות זונה' אלא; 'אני זונה' נקודה. היה לי קשה לכתוב את זה פה. בכלל, היה לי קשה לדעת שזאת המחשבה הראשונה שעלתה בי בעקבות שאלתך. אבל מה לעשות..? זה מה היה..? היה. ומדוע בסוף כתבתי את זה פה..? משום שחשוב לי להיות כנה. כנה קודם כל עם עצמי ואח"כ לא לפחד מלהביא את זה החוצה, שהרי ש-ם הטיפול הראשוני (הפנימי כמובן). אז.. כן. הוא עשה לי את מה שעשה. וזה לא מקרי שהדבר הראשון שחשבתי עליו הוא; 'אני זונה'. זה כבר אומר הרבה.. אוף. אם נלך לכיוון חיובי יותר, כנראה שהייתי רוצה להיות פסנתר.. אני מכורה לפסנתר. לא יכולה בלי. לפעמים יש לי cravings כל כך דחופים.. זה יכול להיות אפילו מצחיק.. :) הפסנתר מבחינתי הוא ממש כלי לנפש.. אולי באמת הייתי רוצה להיות כלי לעצמי.. אני חושבת שאני עובדת על זה יפה..וכל הכבוד לי על כך! משחק יפה הבאת לנו פה.. בהחלט מעורר מחשבה. זה טוב :) אז פורים עליז מצחיק ושמח.. ובא נקווה שהhang over לא יהיה כל כך גרוע.. כן.. ? :))))) ~נילי~ נ.ב. שרית, נפגשנו.

שלום לכולכם, חיוך גדול על פני, אמיתי, לא מסכה... אילו דברים נהדרים וחכמים אני מוצא שנאמרים פה...תחפושות מושקעות, עם משמעויות...אנרגיות טובות... הדלתות עדיין פתוחות, הנשף ממשיך...אפשר להצטרף... :-) אודי

09/03/2009 | 00:06 | מאת: פתח

רק המארח נשאר בג'ינס וחולצה.. שים עליך משהו, אודי :-) למה אתה היית רוצה להתחפש? לילה טוב בנתיים...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית