צריך עזרה או לא?

אודי שלום! (סליחה על האורך אך זה חשוב) אני בחור בן 28 ושיש לי פחד משינויים והחלטות בנוגע ללעצמי. מאז ומתמיד אני זוכר ויודע שהיה לי קשה לקבל החלטות בנוגע להתנהלותי. בהרבה מהמקרים הייתי מרוב מחשבות וניתוח התוצאות שמשמעות מכך הייתי בסוף מכבה את הכל ומחליט שלא להחליט. זה מתחיל מדברים קטנים כמו לקנות בגד חדש ועד לבחירות של קשר רומנטי, למידת מקצוע וכו' אני יודע שהדימוי העצמי הנמוך שליגרם לכך שבכל פעם שהגעתי לשפל חדש הייתי בוחר בחירה אימפולסיבית רק לשם הבחירה. ראוי לציין שהיום אני יודע שאין לכך כל בסיס. אני בחור חברותי, נאה, אינטליגנטי, רגיש, סיימתי את לימודי באוניברסיטה בהצטיינות. אני יודע שטיפול בגיל צעיר היה מקדם אותי מהר יותר אך ראוי לציין שבשנה וחצי האחרונות התחלתי להתמודד עם הפחדים שלי בכל התחומים וראיתי כי חל שיפור: לאחר חזרתי מטיול ארוך בחו"ל חזרתי לבית הוריי ונשארתי שם שלוש וחצי שנים. היו סיבות הגיוניות להשארותי (לא כסף, אלא צורך אמיתי לעזרה בבית) אך בתוכי ידעתי שחשובה לי עמצאותי ובכל זאת פחדתי לעזוב - אני יודע שיכולתי למצוא פתרון ביניים של לגור מחוץ לבית אבל יחסית קרוב -אבל כרגיל השתפנתי!!! דבר שגרם לי לתחושה של חוסר בטחון ולא הייתי מסוגל לפתח קשר רגשי עם מישהי בגלל זה דבר שכרגע מאוד מציק לי. לפני כשנה וחצי יצאתי מהבית -הייתי חוזר בסופי שבוע וגם את זה התחלתי לדלל. בסיום לימודי התחלתי תהליכי קליטה בכמה מקומות עבודה. בנוסף התחלתי, לאחר מספר נסיונות כושלים מחוסר התאמה, קשר טוב עם בחורה שהרגשתי איתה ממש טוב. למרות שהיא הזהירה אותי שהיא מתוסבכת וללא נסיון של קשר ארוך וקשר מיני לא לחצתי וזה הדבר האחרון שהטריד אותי כי היה ביינו חיבור מדהים. לאחרונה היא החליטה לסיים את הקשר כי היא לא מרגישה שזה נכון ובנוסף תהליכי הקליטה בשלוש מקומות עבודה ויש לי תחושה שדווקא שחשבתי שהכל מתחיל להסתדר הכל התחרבש במכה אחת. הייתה לי תקופה לא קלה ואני יודע שהנסיבות הפעם באמת לא תלויות בי הן העבודה והן הקשר עם הבחורה. אבל זה התחיל להעלות בי תעיות של האם זהו צחוק הגורל? אני צריך עזרה להתמודד עם זה או פשוט לקבל את זה שיכול להיות שבאמת למרות רצונותי להתקדם בחיי הפעם זה לא תלוי בי?