7
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום. כמו שלא העליתי על דעתי שהפורום יכול גם להיסגר יום בהיר אחד, כך גם לא העליתי על דעתי שהוא יכול להגיע למה שהוא עכשיו. *לחלוטין* חסר חן או כוח משיכה. מי יפעיל יותר שרירים, מי ינצח את מי, מי יוותר קודם, עד כמה אצליח לפגוע לפני שאפגע בעצמי?.. אני רואה שיש בזה התרגשות לחלק מהאנשים, כמו לקפוץ מעל מדורה, אבל בסופו של יום ההתעסקות הזאת משעממת מאוד. אני קוראת קצת פה ושם, מרפרפת בין התלהמויות שאין שום דבר מאחוריהן חוץ מההנאה שבעקיצה וההתחכמות, ויוצאת מכאן לאתר אחר כי פשוט אין מה לקרוא פה. זה סר טעם ותפל. "אם כבר רוח, אז שתהיה חזקה", אבל על מה כל הרוח? לא מדברים פה על שום דבר...לא ברור... פורום של שלושה שאוהבים לעקוץ אחד את השני, או להנות יחד מהעלבת הרביעי שבמקרה מופיע, לצחקק ביחד מההתחכמות החדשה.. מהצד זה מאוד משעמם. אתה מפעיל כוחניות משלך, בטון תקיף ומבו?דד, מציב אולטימטומים וכו', ולי נדמה שזה רק מוסיף לכיף ולהתרגשות של מי שנהנה מזה ממילא, ומרחיק את סוג השיח שהיית, אולי, רוצה לקדם. יש לך הרבה מה לתת, אבל לא ככה. אולי כדאי להגביל את המקום הזה לשאלות ותשובות קונקרטיות לזמן מה, ואחר כך נראה.
בטוח גם שאת אישה. את צודקת בהחלט, בדיוק כשחזרתי למוטב ובאמת רציתי לשאול שאלה עבור חברתי הטובה, צצו להן כאן תלי תלים של תגובות לא ענייניות ובינתיים אודי לא בא. ואני באמת זקוקה לייעוץ הזה. למעט מגיב/ה העונה לשם "עצה" שהעצה שלו/ה היתה במקומה ותורמת, רובם כאן ירדו על שאלתי. עוד רציתי לציין את תגובתו של פ.ג שהיתה גם היא נכונה בבחינת חשיפת אידיאולוגית העל שמאחורי טיפולים נפשיים- חשיפה שהיא במקומה, הפותחת פתח לשאלות רבות. אז תודה גם לפ.ג. אשמח לדיאלוג גם בהמשך.
דקדנס, האמת שנכנסת לפורום עם המון כעס ורוח וחשבתי שאת סתם רוצה לחרב ולחרבן על כולנו.. אני מודה שאפשרי הרבה יותר לקרוא אותך כשאת לא מגחכת על הניסיון להיות "חלק מ", ולא כל הזמן משתינה בקשת על מי שנתפס בעינייך כמנסה לעשות רושם של (חכמה, נגיד). אמנם השתנת עליי בקשת בכותרת, אבל כשפתחתי לקרוא בכל זאת אמרת כמה דברים משלך. ולא שהמקום שלי הוא לחלק ציונים, אבל שתדעי שהרבה יותר קל להבין מה את רוצה כשאת אומרת משהו ולא רק מזלזלת. אז עצה ופ.ג., זכיתם לכוכב זהב על הדש מדקדנס... לא עניין של מה בכך. ואם זה בסדר, אני מוסיפה שאלה: למה זה בסדר מבחינתך שאת תכתבי בכל עץ ועץ שעולה כאן, וכשאני כותבת בפעם הראשונה אני זוכה ל"כמה את חכמה". אני לא מנסה לעקוץ אותך- תכתבי כמה שבא לך. אבל למה זה לא צורם לך לכתוב לי כותרת כזאת, ובתוך ההודעה "להתלונן" על זה שירדו עלייך ולציין לשבח את מי שלא. באמת שלא מנסה לעקוץ או לריב. אני באמת שואלת מה העניין הזה.
הי... הודעה שבעה ובעצם הכי רעבה שיש... :-( יש חן... יש... ואם *את* כאן, ואת עצמך העשרת את הפורום בעבר בהודעות חינניות מופלאות - כל זה עדיין חלק בך, בפנים, גם כשבחוץ נראה משהו רווי זעם ואולי נעים פחות. ברגעי היפים פחות שלנו מה שמחזיק את הקשר ולא מקלקל או הורס, הוא בדיוק היכולת להחזיק את המחשבה על היש היפיפיה הזה... ואני עוד מאמינה... בצמיחה, בגדילה... האביב בפתח ובוקר אור (mp)
:-) נורא רציתי לשלוח לך חיוך... רק את יכולה להבחין בשם שלי באמת.. גם בכינויים החדשים וגם במשמעות שלהם.. והאמת? את צודקת... משהו פה נרגע ונעשה "עכיל" יותר, ואני שמחה קצת שאודי התעקש על הפורום הפתוח.. יש תחושת רווחה כשכל כך חי פה, גם אם בהתחלה התחלה היה לא לטעמי. מסקרן לגלות את המקום מחדש.. ונעים שאת פה :-) האביב אכן בפתח, ואני חושבת להכריז על ימי חג איתה. 4 ימי חג משותפים בשנה- אביב, קיץ, סתיו וחורף. חגים משלנו, שנחליט איך לייחד אותם בטקסים לעצמנו. זה מתבשל בי כבר שבועיים ונראה לי שזה מה שאציע גם לה. אז חג שמח :-) (עוד מעט) 7תי, שבעצם מרגישה רעב גדול לצמיחה... את צודקת :-)