פחד מאיבוד שליטה

שלום! סיימתי לפני כשנה קשר קצר עם בחורה (אני בן 30 היא 25). הקשר היה טוב, פתוח וכנה. היא אמרה שיש לה בעיות והיא מתוסבכת ואמרתי לה שזה לא מפחיד אותי ואני מספיק רגיש וסובלני. היו לה הרבה בעיות של קבלה ושחרור ולמרות שכשהיינו ביחד הכל היה טוב למחרת תקפו אותה מחשבות טורדניות על מה יהיה. היא אמרה לי שהיא לא שכבה עם אף אחד ואמרתי לה שזה לא מלחיץ אותי ושאני חושב שמין מלא זה משהו חשוב בקשר אבל ממש לא העיקר ושיש לה את כל הזמן שבעולם ללכת בקצב שנכון לה.בנוסף דיברנו והיא אמרה שמעולם לא השתכרה, עשתה סמים ושאפילו כשהיא עם עצמה היא לא מסוגלת לגמור ותמיד עוצרת את זה.קשה לה להירדם כשישנו ביחד והיא לא אוהבת שעוזרים לה או עושים בשבילה דברים, למרות שהיא מוכנה ועוזרת לכל העולם. דווקא בזכות הכנות, הרגישות והפתיחות היא הרגישה שהיא מתקדמת בקצב מהיר יחסית לאחרים שהיתה איתם ושעברתי אצלה הרבה מחסומים.תמיד אפשרתי לה להבין שאפשר להאט ושאלתי אותה אם זה נעים ומרגיש לה טוב והיא אמרה שכן. אחרי כחודש היא סיימה את הקשר בטענה שהיא לא מרגישה שזה נכון לה ושזה לא המאה אחוז שלה. הייתי מאוד שבור אחרי זה כי באמת יש בבחורה הזאת כלכך הרבה תכונות שאני אוהב ומחפש בקשר ושהכימיה, הכנות, הפתיחות והתקשורת ביננו היא משהו לא רגיל. איפה טעיתי?

חשוב לי לציין למרות שלא שאלתי והצקתי. הבנתי מדבריה שהקשרים הקודמים שלה לא היו ארוכים ואינם עלו על חודש מעבר לקשר הראשון שלה שהיה קצת יותר ארוך (כמה חודשים).