אין

אין לי הרבה מה להגיד. ואולי יש לי יותר מידי. יותר מידי שאני מפחדת לפגוע. אז אולי כדאי שאתנצל מראש, למקרה ואפגע בך. באמת שרציתי לאחל לך הצלחה, ולהגיד – ברוך הבא.. אבל המחשבות, הרגשות, התהיות, ועוד כמה דברים שכאלה, פשוט לא מניחים לי.. אני תוהה אם באת לכאן לבדוק אם אתה מסוגל לעשות את זה.. אם באת לנסות ואז לראות שכל כך קשה כאן ואז פשוט ללכת, לעזוב.. אני תוהה.. שלושה מנהלים היו כאן.. כל אחד היה כאן "רק" יומיים (אני יודעת שזה המון, ואני יודעת שזה לא פשוט, ואני יודעת שזה קשה). אז אם הם היו "רק" יומיים איתנו, והיה להם קשה מידי (או כל דבר אחר) אז איך זה שמנהל אחד אמור להיות כאן במהלך כל השבוע.. מתי ישבר לו ממני (או ממני ומאיתנו).. מתי הוא ירגיש שלא מתאים לו לשמוע-לקרוא, אולי ללוות, את הקבועים שכאן.. כמה זמן יקח לו עד שהוא יבין שהוא עשה טעות בלקיחת אחריות בניהול הפורום הזה. כמה זמן יקח לו להגיד שהוא פשוט עוזב. אני תוהה כמה כח ו/או רצון יהיו לך או לא יהיו לך.. לשמוע את כל השטויות שאני תמיד כותבת.. לשמוע את כל התלונות.. הכאבים.. השחור.. (ותאמין לי.. יש הרבה שחור). אני תוהה.. אם תצליח לעמוד מול המפלצת שאני, מול הפרעת האישיות הגבולית הדפוקה שתמיד תמיד תמיד קורה לה משהו או עובר עליה משהו או היא חושבת על משהו. וכמעט תמיד אין לה מספיק מילים כדי לכתוב ברור ולעניין. אני תוהה.. אם מלי קוראת כאן במקרה.. אני תוהה מה שלומה.. אבל באמת.. ואני תוהה אם היא יודעת כמה היא חסרה לי וכמה אני מתגעגעת אליה. כמה הפרידה ממנה עדיין כל כך קשה לי. אני תוהה אם אני יכולה לעצור את עצמי מלהביא אותי שוב למקום כל כך רגיש ופגיע מול מישהו (גם אם "רק" באופן וירטואלי). ואני מניחה, שכמו תמיד בחיים שלי, התשובה היא פשוט –לא.. אני לא אצליח לשמור על עצמי מלהיות שוב במקום הזה.. מצטערת אודי.. על הפתיחה הזאת.. באמת שמצטערת.. שלא מסוגלת להגיד לך הכי פשוט (רק) ברוך הבא ובהצלחה.. זה פשוט הבפנוכו.. שעכשיו לקח שליטה.. והוא לא הכי נחמד כרגע.. שיר