שלום שלום וברכת הצלחה

שלום שלום, בוקר אור ודרישת שלום חמה לקוראי הפורום. ד"ש ממני וגם מן החרמון המושלג, את פניו ליטפתי בגיחה קצרצרה לצפון. מזג אוויר עם עוצמות ואופי. ייחודי במחוזותינו. והכל יחסי... לפעמים, לפעמים יש ימים בהם מתעוררות תחושות, ובחרישיות מציץ געגוע לשם. אף על פי כן ולמרות כל החסר המצטבר רב השנים יש ריגוש בחוויית מטח המשקעים, והמים שהאדמה משוועת להם כל כך. ואני מדברת גם עליי, והפרשנויות לאור דבריי ברורות לי כל-כך... נראה לי שכולנו נבוכים מעט במעמד זה של הכרות... ובכן... הנני משתתפת ותיקה בפורום, מהמבוגרות בשנים. לא כל-כך ציפור לילה כמו הרוב כאן... ציפור בוקר דווקא. יש לי טיפול אינטנסיבי וייחודי, אך גם מסובך, מורכב, מכאיב. עפי"ר מצטרפת לדיונים, ומידי פעם מעלה מחשבות, פחות שואלת שאלות. פתח חדש - תקוות חדשות. צנועות, גרנדיוזיות. אתחיל ברשימונת ראשונית של השינויים לטובה לי - הפורום (או מה שהוא מייצג עבורי) בפורמט סינון הקשה עליי מאד, ולפי שעה הזרימה הטבעית (על אף מוגבלויותיה שלה) נוחה לי יותר. באופן אישי הסתבכתי עם הפיצול בין שלושה מנהלים, ונראה לי, לפחות בשלב זה, שיש איזו הקלה לראות שהפורום חזר לניהול של איש אחד. ההפוגה מכאן, המרחק היחסי, הדברים המוזרים שנקשרו סביב ההפסקה, שאולי עוררו רגשות שונים, חלקם נעימים פחות, אך גם תרמו להתבוננויות מכיוונים אחרים, מבריאים. שמחתי לראות, אודי, שאתה מתכוון להכיר אותנו תוך כדי תהליך התקשרות חדשה, טריה ורעננה, ולא מתוך הצצה שהיא קצת עולם ישן, אחר. מאד מקווה שנצליח יותר להשתמש במדיום במידה ובמרחק מאוזנים, מעת לעת, באופן מווסת, בונה ובתבונה. מי כמונו יודע כמה קל להיסחף למשיכתו החזקה של האינטרנט, לפיתוי קוסם למחוזות המחשבות, הדמיון, והבריחה מהמציאות. שטניים גם שמיימיים. מידי פעם עוד כאן... מחזיקה אצבעות ובהצלחה (mp)