בעיה משפחתית מסועפת

שלום, יש לי סיפור קצת מורכב ואשמח אם תוכלו לייעץ לי מה לעשות: אני בת 22 גרה עם הוריי, יש לי שני אחים גדולים ממני. נשוי בן 30 ורווק בן 32. אח אחד נשוי,שהוריי מאוד לא מסמפטים את אשתו בלשון המעטה משום שהיא ממררת את חייו של בעלה. אבי בן 68. הוא כבר הרבה זמן רומז לנו שהוא מייחל למותו (מאז שהנשוי התחתן). מאוד כואב לי לשמוע את הדברים האלה ממנו. אני מציעה לו לקחת אותו לסרטים ולהצגות אבל הוא מסרב. הוא אומר שכיף לו להישאר בבית ושבמילא בקרוב הוא יגיד לכולנו שלום וייפרד מאיתנו. זה מעציב אותי מאוד. אני רואה שהוא אוכל בכפייתיות בתקופה האחרונה ומעלה במשקל והוא טוען שזה מרעב, אבל אני חוששת שזה בגלל הדיכאון הזה שלו. אחי הרווק מתגורר איתנו בבית, וכל הזמן מנסה לשכנע את אבא לחלק את הירושה (הוא מנצל את זה שאבא אומר שהוא בקרוב ימות למען האינטרסנטיות שלו) כך שהוא יקבל את מרבית הכסף ושאני ואחי לא נקבל דבר, כי הוא הכי זקוק לזה.. (אמנם דעתי היא סובייקטיבית, אך נראה לי קצת תמוה שהאח הרווק זקוק למרבית כספי הירושה יותר מאחותו הצעירה ממנו ב- 10 שנים אשר עובדת במשרת סטודנטים במקביל ללימודיה). בינתיים אבא מסביר לו שהוא לא יכול לנהוג באיפה ואיפה אך אני חוששת שמתחת לאף אחי ירמה אותו. האמת שזוהי הבעיה המשנית. הבעיה הרצינית יותר שיותר מפריעה לי זה שהאח הרווק עדיין גר איתנו למרות שאין חולק על כך שמבחינה כלכלית הוא יכול לעמוד בפני עצמו. הוא פשוט נהנה משירותי הכביסה טהבישול שאמי מספקת לו... ת'כלס, אני רק יודעת שזה מה שמונע ממנו לחפש בת זוג. הוא כבר הצהיר מספר פעמים שהוא מעדיף להיות לבד. על טיפול משפחתי אין על מה לדבר: כל אחד כאן חושב שהוא הכי שפוי ושכל השאר דפוקים.... אחי הרווק כאן כמו דיקטטור. אם אמא לא עושה משהו כמו שצריך הוא מקלל אותה ונמאס לי לשמוע אותו פורק את העצבים על אמא. אמא לא אומרת לו כלום כי היא פוחדת שאם תצעק עליו בטחונו העצמי יקטן והסיכוי שיעזוב את הבית יהפוך לקלוש יותר... מה לעשות? אשמח לקבל עצות בנוגע לשלל הבעיות שהצגתי. מצטערת שזה היה ארוך, אבל פשוט הייתי חייבת לפרוק....

אני מרגישה כעס רב כלפי אחי שגר בבית. אני מרגישה שהוא מנצל את הוריי וזה לא ניצול רגיל של ילד מפונק... זאת רמאות כלפי אבי והשפלתה של אמי. אני מרגישה תחושה של חוסר אונים לנוכח העובדה ש"ידיה של אמי כבולות" ואילו אבי בינתיים מתמודד יפה עם המניפולציות שלו, אך חוששתני שזה רק עניין של זמן עד שאבי ייתן לאחי את מבוקשו, והמשפחה תפורק. אני עצובה לראות את אבי מזדקן בצורה כזאת. במקום להנות מהשנים האלה הוא רק מייחל למותו... הוא לא קורא ספרים, לא הולך להצגות ולסרטים. כלום. רק ישן. אהיה מוכנה לעשות הכל כדי לראות שוב את אותו האבא התוסס שהיה לי (וזה היה רק לפני כמה שנים). מתסכל אותי לראות את אמא מושפלת. והיא לא עושה דבר בעניין, מחשש לפגוע באחי. היא גם רואה את מה שקורה לאבא, אך גם בעניין הזה היא לא מצליחה לפעול.