ילד בן 4 וחצי בדיכאון?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הנכד שלי בן 4 ו-9 חודשים. הוא ילד חמוד ונבון וגם מאוד רגיש ועקשן. אחרי שעות הגן רוצה ליהיות בבית ומסרב לצאת.ליפני כשלושה שבועות הבעיה החמירה. לא רוצה חברים, לא מסיבות, לא הצגות לא את החוג ג'ודו שעד עכשיו הלך בשימחה.הוא לא מתלהב מכלום ויש לו התקפי כעס על כל שטות.אני מרגישה שהוא סובל.האווירה בבית טובה וההורים מתייחסים אליו באהבה ובכבוד.הגננת אומרת שבגן הכל בסדר ושלא קרה שום דבר חריג. מה עושים? מאיפה מתחילים? יכול ליהיות שהוא בדיכאון?
בפורום השכן של הפסיכולוגיה הקלינית של הילד והמתבגר, בהנהלתה של ליאת, תוכלי להפנות את השאלה, שכן הפורום מתיחס ספציפית לגיל הזה, והמנהלת שם מקסימה. בהצלחה.
שלום יערה, ראשית, חשובה מאוד הרגישות שאת מגלה כלפי נכדך. את מתארת שינוי שנראה רק בבית (המתואר כמייטיב). ייתכן כי הדבר קשור לשלבים התפתחותיים נורמטיביים (הזכרת שהילד עקשן, ייתכן שסביב מאבקי כוח ומקום מול הוריו, או מה שנקרא בשפה המקצועית - תסביך אדיפוס). ייתכן גם שהילד מגיב למשהו המתרחש בבית ומגיב ברצון "להשאר בסביבה". הרבה חום ואהבה, יחד עם הצבת גבולות ברורים ועקביים,אם יש משהו שהילד מגיב אליו - לשוחח עמו ברמה המתאימה לגילו. אם התופעה לא תחלוף מאליה, אולי כדאי להוועץ עם איש מקצוע שיראה את הילד והוריו. אודי נ.ב - ליאת, מנהלת הפורום השכן, באמת מקסימה...