רגע לפני הסוף...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/01/2009 | 19:59 | מאת: נועם

(אמרתי לך שעוד אכתוב לפני שתלכי...) רצה אצה למחשב כדי להספיק להגיד שלום אחרון. דווקא היום קרס המחשב, ועד עכשיו הוא בהחייאה אך ללא דופק ונשימה. מזל שלעוד אנשים יש מחשבים... מלי, קשה לי לסיים ככה מתוך הלחץ של היום הזה. הכל הולך לא טוב היום... פגישה מכאיבה ומעליבה בטיפול, המחשב שקרס בלי התרעה מוקדמת, ועכשיו צריכה גם להגיד שלום? לא רוצה. ובכל זאת, כי הסיום הזה היה לפחות משהו שידעתי מראש שייתרחש... מתוך געגוע שכבר כאן, עוד קצת מחזיקה בשולי המכנס שלך, מנסה לעכב אותך מללכת. נעמת לי מאוד, אני אתגעגע... כבר תכף שמונה. אז נפנוף אחרון ודי... נועם נ.ב קטן ליעלה: אם את קוראת, אז שתדעי שריגשת אותי. במיוחד שכללת אותי בתוך הרשימה של הבנות הכל כך מיוחדות והאהובות של הימים ההם...

30/01/2009 | 22:05 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

נועם יקרה. ידעתי שתחזרי, שתספיקי עוד לנופף לי לשלום, וגם לראות את הנפנוף שלי חזרה. תודה על הכל, על שאמרת, שהיית, שאפשרת, על שאת. מאחלת לך את כל הטוב שאפשר, ומנופפת לשלום אחרון. שלך, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית