מטפלים ומטופלים

ערב טוב לך קודם כל שיהיה לך המון בהצלחה. היה כיף לקרוא אותך. ואני מנסה היום לתפוס אותך ברגע האחרון לעיצה או עזרה קטנה. יש לי שלוש חברות פסיכולוגיות שלא יודעות שאני הולכת לפסיכולוגית כבר שנתיים. ולרוב, כשאנחנו נפגשות הן זורמות בשיחה שלהן , כל אחת על הבעיות שלה בעבודה וגם על המטופלים, בלי לזכור שמות, אבל למה הן נחשפות, מה לעשות.... וכל מיני שיחות. וגם לפעמים הן צוחקות על חולה שלא מדבר, או שסתם בא ויושב ורק מדבר על אמא שלו...... הדבר מאוד פגע בי ובטיפול שלי בלי שהן יידעו וגם בלי שהמטפלת שלי תדע. אני פשוט מאז. מסננת ובוחרת מה להגיד ומתי להגיד בכדי "למצוא חן בעיניה" ובכדי שלא אהיה אחת משיחות "הלעג" שלה. איך את מייעצת לי להתנהג. זה ממש פגע בי ואני אפילו התחלתי למצוא תירוצים בכדי לא להגיע לפגישות, אף על פי שלא עשיתי את קודם. תודה לך וסופ"ש נעים

שלום לך. אכן, נחשפת לסיטואציה לא פשוטה (וגם לא אתית מצד חברותייך, אם יורשה לי להוסיף). אני תוהה, עם זאת, מדוע את ממשיכה לשמור על הסודיות ולהיות חשופה לשיחות שמערערות אותך, ובמקביל מדוע אינך מתייחסת לכך בטיפול. אני מנחשת שהסיטואציה הזו, שבה את נפגעת ונשארת שותקת, קרוב לודאי חשה מבוכה ואשמה, אך לא מעיזה לבטא בקול את הכעס והמצוקה, מוכרת לך. בעיני היכולת לדבר על כך - בטיפול ועם החברות, תוכל לא רק לטשטש את הקושי שאת חווה בסיטואציה הספציפית הזו, אלא גם להאיר לך דפוס התנהלות בקשר שחשוב לברר לעומק. בהצלחה, מלי.