anybody home?

הי. אני כאן, אחרי שאתמול יכולתי "לקפוץ" לבקר רק בצהריים. ומתאפקת לא לתת לשאלה פרשנות... ובכל זאת, חושבת כמה מפחיד להשאר לבד, ושכנראה התחושות האלה, של "מישהו בבית" ילוו אותנו היום, בפרידה. והנה, (שוב) לא התאפקתי... מלי, שבינתיים עוד כאן.

הייתי שמחה לכל פרשנות. את לא " צריכה להתאפק". אבל חושבת שזה ברור : הבית נהרס, התפרק: ההורים גם נפרדים וגם נוטשים והילדים מתפזרים בין משפחות אומנות... או בינתיים משוטטים ברחובות... ולא. לא חוויתי גירושי הורים או משהו דומה. לפחות לא ברמה הקונקרטית. זהו . אין מה להגיד. צריך למצוא את הקשר שלנו עם עצמנו. אנחנו היחידים שנשארים עם עצמנו - אם נרצה או לא... עד המוות