למלי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לך מלי יקרה! כמעט ולא כתבתי כאן מאז שהגעת (וגם לפני כן מול ליאת לא ממש הספקתי לכתוב הרבה, קצת אחרי שגיליתי את האוצר הזה, היא עזבה ולמרות שגם בזמן הקצר הזה זכיתי בהרבה, עוצמת העצב היתה כל כך גדולה שלא העזתי שזה יקרה לי שוב) ולמרות שלא כתבתי חיכיתי כל שבוע מחדש למילים שלך שגם כשלא כוונו אלי בכלל, מצאתי אותן הרבה פעמים נכנסות אלי ונוגעות בי כאילו נכתבו רק בשבילי. אז למרות תקופה קצרה יחסית ולמרות שלא הייתי נוכחת, אני רוצה לומר לך תודה, שנתת לי הרבה. שיהיו לך מסעות טובים בכל מקום שבו תהיי. אני אתגעגע לנעלייך... ילקוט הרועים-אפרת
אפרת-ילקוט רועים יקרה. תודה רבה על שכתבת הפעם. אני חושבת שהדרך שאת השתמשת כאן בפורום בוודאי משותפת לעוד הרבה אנשים, ובעיני חשוב לי להפרד גם ממכם, המשתתפים השקטים של הפורום. תודה ובהצלחה... להתראות, מלי.
מלי יקרה שמחתי שלקחת בחשבון גם את אותן משתתפות שקטות, או אלה שמתבטאות פחות, ושהיה חשוב לך להפרד גם מהן. ולא, זה לא מובן מאליו, וככל שאני קוראת אותך יותר, אני מגלה בך רגישות וחמלה יוצאות דופן כלפי כולם. וזה בהחלט משהו שמחמם את הלב ובכלל, באותו עניין, אני לא יודעת אם אני מדייקת, אבל נדמה לי, שהנוכחות השקטה(והקבועה) כאן, מספרית, גבוהה יותר. שוב רוצה לסיים בהרבה תודות ווברכות. מאחלת לך סוף משמרת נעים, ופרידה קלה מכולם. ריבי.