תודה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/01/2009 | 00:02 | מאת: יעלה

אם אני מבינה נכון, זאת הזדמנות כמעט אחרונה לכתוב פה. מנצלת את ההזדמנות כדי להשאיר כאן, במקום החשוב הזה, כמה מילים משלי. חשוב לי לכתוב כאן, באופן שלא מתייחס לדרך הסגירה המשונה של הפורום. רוצה לסיים פה בטעם מתוק, עם מילות אהבה, למקום המדהים הזה שליווה אותי בכל כך הרבה ימים קשים, כל כך הרבה רגעים יפים, מצחיקים, בוכים, מרגשים. מקום שזימן לי כמה מהמפגשים החשובים בחיי (ממש ככה...). פורום מפואר, כתבה לילך. כמה מפואר.... עוד הרבה פעמים אשוב ואקרא בפורום. אדפדף בו לאחור. ממילא, לפחות עבורי, ההיסטוריה שלו חשובה פי מליון מההווה. רשת, אשת האדמה, לילך, נורית, נויה, נועם, אין כינוי, שרית, הדר, אורנה וליאת. נעמתן לי כל כך. שמרו נפשותיכן. מלי, דוד, דרור, דרך צלחה לכם, מכל הלב להתראות יעלה

29/01/2009 | 11:57 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

יעלה יקרה. פותחת את המשמרת האחרונה שלי (אפילו קשה לכתוב את זה...) עם ההודעה שלך. ושמחה על היכולת שלך למצוא מילים לחוויה שהייתה כאן גם עבורי. מצטרפת לתודות, לכאב, להתרגשות, וגם לתחושה שבאמת באמת היה כאן משהו מיוחד, אחר, מפואר. תודה. מלי.

29/01/2009 | 15:39 | מאת: נ.

יעלה יקרה, כמה כיף לפגוש פנים מוכרות וחביבות מפעם.. כן, מימי הפורום המפוארים והבלתי נשכחים. קצת התנתקתי, קצת חזרתי, קצת רשמתי..(בכנויים שונים), אבל תמיד תמיד חשבתי על אותו מקום נעים, שכיף היה להכנס, להתבסם קצת, ולהמשיך הלאה..וחוזר חלילה.. ואת יעלה, היית חלק לא קטן מאותו זכרון נעים, ועד כמה שזכור לי, את היית הראשונה שכתבתי לך, יו זה היה כל כך מזמן...!! ועכשיו אני פה כמו כולם, מנסה לעכל את השינוי שחל פה, חושבת על האפשרות שהמקום הזה, אולי, ייסגר, ובעצם מקווה שלא, ואני רוצה להוסיף ולציין שהמנהלים שהיו פה, עשו עבודה מצוינת, והמשיכו את אותה מסורת של נתינה ותמיכה, ומכל הלב, ועל כך מגיעות להם תודות לרוב ואפילו לא שאלתי אותך לשלומך, ואם בכלל את זוכרת אותי.. מקווה שהתשובות לשאלות הנל חיוביות. היה נעים לפגוש בך שנית. נטע.

29/01/2009 | 21:41 | מאת: ליעלה

יעלה??? מה שלומך? (שנים שלא דיברנו..המון דברים קרו..ואצלך?) הפורום נסגר? מצטרפת למילותיך...וד"ש לכל השמות שהזכרת.. אין כינוי (לרגע שכחתי שזהו שמי..:)

30/01/2009 | 16:16 | מאת: רשת

יעלה יקרה, במקרה עברתי כאן אתמול וראיתי שמה שהיה הוא כבר לא מה שיהיה... מיידי פעם אני עדיין מציצה במקום המיוחד הזה שהרגיש פעם קרוב כל כך... קראתי את מה שמתרחש כאן ושמחתי שהמקום הזה כבר לא קרוב לי, כי אחרת זה עשוי היה להיות קשה עד מאד. ההתנהלות כאן משונה. קראתי וקראתי עד שראיתי את שמך... ואז התרגשתי וגם הרגשתי צביטה קטנה בלב... וגם פעימה של געגוע. יעלה, ברשותך אגיד גם אני להתראות, כי אני מקווה שעוד נתראה, אם לא כאן אז במרחבי הרשת העצומים. שלך, רשת

30/01/2009 | 19:09 | מאת: נורית

אוי יעלה יקרה מפז, אני אצטרף למילים הנוגעות שלך. גם אני לא רוצה להתייחס לאופן שבו הפורום נסגר... תודה לך פורום על שלוש שנים של ליווי. תודה לכל הבנות המדהימות שהיו פה, במסרים, במיילים ובטלפונים ברגעי קושי ומשבר. ותודה אחרונה לאורנה וכמובן לליאתי, שאין מילים לתאר אותה, שהפכה לדמות מופנמת אצלי מבפנים. שנפגש רק בשמחות. נורית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית