הודעת פרידה קצרה ממך דוד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דוד שלום, הרגשתי שאני רוצה לכתוב לך כמה מילים אחרונות כאן, אני לוקח את הסיכון שזה יהיה קצת אישי יש שיאמרו מוגזם (ומהיכרות איתך אתה תהיה הראשון שיאמר את זה), אבל כמו שאמרתי זה חשוב לי. כשהצטרפת לניהול הפורום שמחתי. שמחתי כי ידעתי מהן האיכויות שלך, ידעתי עד כמה תתרום מנוכחותך, העומק שלך הידע שלך וגם מההומור שלך למשתתפי הפורום. אבל שמחתי גם מסיבות אישיות יותר, ידעתי כמה אוכל ללמוד ממך ולהיעזר בך כשותף לניהול הפורום, וכן אולי גם נוכחות גברית נוספת לא הפריעה לי. היום אני יכול לומר שתקוותי האישיות הוגשמו, למדתי ממך הערכתי את היכולת שלך להשתלב מהר ולהשפיע על הפורום. אני מקוה (ומקריאת הודעות הפרידה ממך זה נראה לי יותר מתקוה) שגם משתתפי הפורום שותפים לדעתי. בהצלחה דרור
דרור היקר, רק היום נכנסתי לפורום והיות ופספסתי את המשמרת האחרונה שלך מנצלת את הודעתך לדוד (ברשותך דוד)כדי להיפרד ולאחל לך בהצלחה בהמשך. איריס.
היי דרור אני שמח שכתבת לי משהו, למרות התגובות שידעת שעלולות להגיע (וגם ממני, אתה צודק, כמובן). ומעבר לשמחה, בהודעה שלך יש גם משהו מאוד מרגש עבורי ויש לה חשיבות מיוחדת כשהיא עולה פה, בפורום. כך שבסוף, כרגיל, אני מסכים איתך, ומגיע למסקנה שהמחשבה שלך היא הנכונה. מובן מאליו שאתה אחת הסיבות המרכזיות שהביאו אותי לפה, והנוכחות שלך פה לאורך התקופה הייתה עבורי סופר-חשובה ומשמעותית. אתה יודע, אני חושב שאתייחס לכך עוד בהמשך, ואולי אפילו אעצור כאן. זה אולי ישמע כמו סימפטום של תקשורת בין גברים, אבל באמת, אני פשוט לא מרגיש שעוד מילים זה משהו שנחוץ לי לתקשורת איתך. בתפיסה שלי, יש משהו כל-כך ישיר ואותנטי בתקשורת שלנו, שמחשבה רבה על זה, או הוספה של עוד מילים, יכולה רק לגרוע. להתראות בינתיים דוד