דוד היקר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
נכון.. ככ הרבה כבר נאמר ..פה .. וגם על ידי .. אבל ללכת מכאן בלי לומר לך (((שלום אישי)))) זה יהיה ממש חבל עבורי . הבאתי לכאן קשת של לא מעט רגשות וחווית איתי לא מעט רגעים של ימים טובים וכאלה שפחות .. דוד היקר.. מנצלת את רגעיך האחרונים כאן בכדי לומר לך כמה מילים מהלב.. תקופה לא קצרה אתה כאן.. וליוות אותי לא פעם במצוקות ובקשיים עצומים בתהליך מאוד מורכב שניסה ללמד לאותי לצמוח הכי גבוה שאפשר.. הנוכחות שלך כאן נחוותה בתוכי ככ אמיתית , אנושית ומלמדת. שלך דוד ושל כל חברייך המיוחדים בניהול פורום זה . למרות הקושי האישי שלי והשתיקות המרובות.. וה"כאילו " פחות כתיבה ישירה אלייך , עדיין הצלחתי למרות "לקחת" ממך המון . אפשרת לא פעם .. לקבל המון כח ע"מ להתקדם ולעבור עוד צעד..ועוד .. אני לא יודעת למצוא את המילים המדויקות .. (כבר דיי נגמרו לי) .. אבל ,יש בך צירוף מיוחד ומנצח של חכמה מתובלת ברגישות אינסופית .. הצלחת לגעת כאן במילותך הככ פשוטות בדיוק מוחלט.(לפחות בי) יש בך יכולת להאיר את עיניי הזולת ולגעת ממש בליבו . אתה הבאת לכאן את עצמך בכזו פשטות , שלעיתים שכחתי ש"פסיכולוג" יכול להיות כזה אנושי ..:-) ממש נחווית עבורי "בגובה העיניים " דבר שאפשר למרות כל הקשיים האישים שלי לחוות אותך כשותף ממש מלא מעבר למסך. תודה דוד, על תקופה שבה הזמנת אותי המון לשתף, להרגיש לא לבד בימים הכי קשים..והיית הכי שאפשר .. תודה על ההקשבה , הכח והזמן שנתת מעצמך.. תודה ענקית שהצלחת להרגיע אותי מכאב עצום.. ואפשרת לי לחזור אל חדר הטיפול מחדש. תחושות הכעס, הכאב, הבלבול , האכזבה וחוסר האונים מעט עומעמו ... האמת שלקח לי המון זמן בשבועיים האלה להגיע אל ה"תובנות של אחריי" .. ו"הניתוחים השכליים" .. אבל היום כשקצת "תפסתי מרחק" מהדברים .. ואפשרתי לעצמי להיות (גם) שפויה ..(אומנם יש בי עדיין כעס) אני מנסה לראות שאולי יכול להיות גם אחרת..? ואולי דוד.. תוהה ביני לביני .. יכולת ההבנה הזו שלי יכולה להראות לי שיש בי יכולת לשרוד ? ולכן ,אני לא בורחת או נעלמת כמו ילדה קטנה שרוקעת ברגלייים אלא עומדת על רגליי ומנסה לחייך אלייך למרות הכאב שמלווה בפרידה הככ משמעותית בתוכי ממכם!!! אתה יודע .. כל התגליות על עצמי , ככ לא קלות, והנוכחות התמידית כאן של שלושתכם .. איזנה אותי , אפשרה לי ככ הרבה פעמים לא לפגוע בעצמי שככ רציתי , אפשרה לי לרצות להמשיך הלאה .אפשרה לחבר אותי אל איש השיחות שלי .. אז, הלוואי דוד .. ויהיה בי הכח לא "ליפול על ברכיי " מכובד הפגיעות שחוויתי , מכובד המסע.. הלוואי ויהיה בי הכח לא להשבר ולא להעצר.. "נקמתי" המתוקה תהא .. שלמרות העזיבה שלכם אני אמשיך הלאה ..עם איש השיחות הככ יקר שלי .. ולא ארימ ידיים ..רוצה להחזיר את שרית מחדש ..זו שנשכחה המון שנים . עם עיינים אבל הפעם ..פקוחות , מנסה לקרב את עצמי לעצמי מחדש .. "מתופפת" כאן מילים מולך שמשמיעות כהד קול חזק בתוכי ומביאות אליי גם קול של אחריות .. כלפי עצמי , דמעות זולגות בעייני , דוד יקר .. דמעות של תודה .. בחיי שקשה לי הפרידה , שונאת פרידות .. אז אפסיק .. (יש לי ביום חמישי עוד ממלי ..שהפכה לדמות מאוד יקרה עבורי וזה בהחלט הכי קשה .. כך שזה לוקח אותי שוב לכאב ..) אז.. עטופה במילותכם , באהבה , באכפתיות , במסירות ובנתינה האינסופית שנתתם לי כאן .. מקווה שממשיכה הלאה תודות רבות איש יקר , מאחלת לך שפע של דברים טובים .. מגיע לך !!! ואני בטוחה כי תלווה אותי בתוכי עוד המון זמן .. שמור על עצמך. שרית נ.ב תודה על התגובה האמיצה בימים האחרונים שנתת (גם ) בשבילי . מעריכה המון. תודה ששמרת עליי .. אני לא רוצה להכנס למה שנאמר שם .. כי זה ככ לא לעניין .
שלום שרית אני קורא את ההודעה שלך ושוב מתרשם מהנוכחות הכל-כך מוחשית שאת מצליחה להביא לפורום, מהעושר של רגשות ותחושות ומילים שמגיע עמך..ומהעושר הזה שהבאת נשאר איתי בעיקר הדימוי של המסע הארוך, על התהפוכות שבו והמאבקים והיכולת והרצון להתמך ולא לוותר, להמשיך בדרך ולא להיכנע או להרים ידיים. תמשיכי כך ואני מאחל לך המשך מסע מתגמל, עם מנוחה ורוגע ושלווה בסופו. להתראות דוד
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
